ג'ים מוריסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

תמונה מעטיפת אלבום של הדלתות

ג'יימס דאגלס מוריסון (8 בדצמבר 1943 - 3 ביולי 1971), סולן להקת הדלתות.

מוריסון נולד בפלורידה שבארצות הברית. כילד, נדד ברחבי המדינה עקב משרתו הצבאית של אביו. כנער היה מורד במוסכמות, והחל להשתמש בכמויות רבות של סמים.

מאז ומתמיד חלם מוריסון על קריירה של במאי, וכבר עם סיום הלמודים בתיכון, נסע בחזרה לקליפורניה ללמוד קולנוע באוניברסיטת UCLA. באוניברסיטה פגש בבחור צעיר בשם ריי מנזרק. הוא ומנזרק, נגן קלידים ובסיסט מחונן, גילו את כשרון השירה המיוחד של ג'ים, והחלו עד מהרה לכתוב מוזיקה ביחד. אליהם הצטרפו המתופף ג'ון דנסמור, וחברו הגיטריסט רובי קריגר. הרביעייה, שנקראה הדלתות על שם ציטוט משירו של המשורר המפורסם ויליאם בלייק, החלה להצליח עד מהרה, וכתבה להיטים רבים כגון: Light My Fire, Touch Me, The Crystal Ship, The End, Riders on the Storm ועוד.

קלות הדעת של חברי הלהקה, ובעיקר מוריסון, והצריכה הרבה שלו של סמים, הביאה את הלהקה לצרות, וב-1969 הועמד מוריסון למשפט במיאמי, בעקבות תקרית בה חשף, לכאורה, את איבר מינו מול קהל מעריצים בהופעה. המשפט רושש את הלהקה, והיה צעד ראשון בדרך להתפרקותה.

בראשית שנות השבעים נטש מוריסון את הלהקה, ונסע לפריז להתייחד עם חברתו.

בשלושה ביולי, 1971, נמצא ג'ים על ידי חברתו, פאמלה קורסון, ללא רוח חיים באמבט שבבית המלון בו שהה. סיבת המוות הרשמית הייתה התקף לב.

מוריסון נקבר בבית הקברות "פר לשז" שבפריז, בו קבורים גם אנשים כגון אוסקר וויילד, שופן, איב מונטן ואנשי רוח רבים. קברו של מוריסון מושך מבקרים רבים וחרף העובדה שמעריציו של ג'ים משחיתים את המקום על-ידי כתובות גרפיטי המעטרים את קברו ואף קברים הנמצאים על הנתיב המוביל אליו, קברו נשאר בפריז.

מוריסון ראה עצמו משורר אמריקני והרבה לכתוב פואמות. הוא חיפש דרכים חדשות ליצור ולהתבטא ובתקופה בה להקתו המעיטה להופיעה, במיוחד ב-1969, התפנה מוריסון להוציא, במהדורה מוגבלת, ספר שירים פרי עטו והרבה להקליט את עצמו מקריא את שירתו. גם בשהותו בפריז ב-1971 לפני מותו, הקליט עצמו מקריא שירה באולפן מקומי. שבע שנים לאחר מותו, הוציאה הלהקה את האלבום "תפילה אמריקנית" המבוסס על הקלטות אלה. מוריסון קורא שירה מלווה על-ידי הדלתות מנגנים מוזיקה מקורית וקטעים נטולי שירה מהקלטות ישנות. האלבום נשמע בנשימה אחת מהתחלה עד סופו. הוא הגשמת חלום והקדשה לג'ים ובבחינת סגירת מעגל.