ג'רי ווסט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'רום אלן ווסט (נולד ב-28 במאי 1938 בצ'ליאן (Chelyan), מערב וירג'יניה) היה כדורסלן אמריקני מפורסם, בעל אחת מקריירות הכדורסל המוצלחות ב-NBA, כשחקן, כמאמן וכמנג'ר. נבחר להיכל התהילה של הכדורסל ב-1980 ודמותו המכדררת משמשת כלוגו הרשמי של ה-NBA.
ווסט, אשר כיכב בקבוצתו בתיכון, ובמכללתו - West Virginia University, אשר הובילה ב-1959 לאליפות ה-NCAA (ושם גם זכה בתואר השחקן היעיל ביותר), ולאחר מכן כיכב במדי קבוצתו הלוס אנג'לס לייקרס כ-14 שנים. כמו כן שיחק, יחד עם אוסקר רוברטסון כקפטנים, בנבחרת ארצות הברית אשר זכתה במדליית הזהב באולימפיאדת רומא.
ב-26 בנובמבר 2005, מספר חולצתו באוניברסיטה - 44, נתלתה על גג האולם ואף שחקן לא יוכל לבקש מספר זה בעתיד.
[עריכה] חיי הספורט המוקדמים
ג'רי ווסט שיחק במדי East Bank, מערב וירג'יניה - תיכונו, בשנים 1952-1956. הוא נבחר לשחקן המצטיין במערב וירג'יניה בשנים 1953-1956, והשחקן ה-All-American ב-1956, כאשר נבחר לשחקן הטוב במדינה באותה שנה אחרי שנהיה שחקן התיכונים הראשון שקלע יותר מ-900 נקודות בעונה (ממוצע של 32.2 נקודות למשחק, 1956. כמו כן הוא הוביל את תיכונו לאליפות המדינה באותה שנה. בגלל הישג אליפות זה, מדי שנה משנה ביה"ס East Bank את שמו ל- West Bank.
הוא שיחק ב-West Virginia University, שב-Morgantown, מערב וירג'יניה, בין השנים 1956-1960. בין הישגי האוניברסיטה שלו, הוא נבחר לנבחרת ה-All-Southern Conference בין השנים 1956 ל-1960, לנבחרת ה-All-American Second Team ב-1958, ולנבחרת הראשונה של אמריקה בעיתון The Sporting News ב-1959 ו-1960.
במהלך שנות הקריירה שלו באוניברסיטה הוא השיג ממוצעים של 24.8 נקודות ו-13.3 ריבאונדים למשחק. כמו כן, בנוסף למשחקים האולימפיים, הוא היה שותף לנבחרת ארצות הברית במשחקי הפאן-אמריקה, וזכה עימה במדליית הזהב {1959}.
[עריכה] קריירת ה-NBA
נבחר בדראפט ה-NBA על ידי הלוס אנג'לס לייקרס ובילה שם את כל קריירת ה-NBA בין השנים 1960 ל-1974. כמו כן היה שותף לאורך מרבית הקריירה שלו לאלג'ין ביילור, חברו להיכל התהילה של הכדורסל. ווסט העמיד ממוצעים של יותר מ-30 נקודות למשחק ב-4 עונות שונות והוביל את הליגה בנקודות בעונת 1969-1970. כרכז מצוין, ווסט הוביל את הליגה באסיסטים למשחק במהלך עונת 1971-1972. למרות שעדין חטיפות לא תועדו במשחקי ה-NBA עד לעונתו האחרונה של ווסט, בגיל 35 הוא היה השחקן הראשון בליגה שחטף 10 פעמים במשחק בודד אחד - שיא שהוא עדיין מחזיק בהיסטוריית המועדון.
ווסט, שזכור כאחת מאגדות הקלאץ' הגדולות ב-NBA, העמיד 29.1 נקודות למשחק ב-153 משחקי פלייאוף, כולל 40.6 נקודות למשחק ב-11משחקי פלייאוף ב-1965, וקלע את אחד מסלי ה-NBA המפורסמים: סל מ-2/3 מגרש וללא זמן כדי לשלוח את קבוצתו להארכה במשחק הגמר ב-1970 נגד הניו יורק ניקס, משחק שבסופו של דבר הלייקרס הפסידו.
ווסט שיחק ב-9 גמרים ב-NBA, אבל סיים את הקריירה רק עם אליפות אחת, בעונת 1971-1972, שנה שבה הלייקרס ניצחו 33 ניצחונות ברציפות (שיא NBA). הוא פרש כשנתיים לאחר מכן, אחרי שהוביל את הלייקרס לראשות הבית הפאסיפי בעונת 1973-1974 - למרות פרישתו של אגדת הליגה, ווילט צ'מברליין. כעדות למנהיגותו של ווסט על המגרש, הלייקרס השיגו שנה לאחר פרישתו מאזן אומלל של 30-52. ווסט נהיה מאוחר יותר למאמן שסחב את הלייקרס לפלייאוף בשלושת העונות שבהן כיהן כמאמן (1976-1979).
כאשר פרש , ווסט קלע 25,192 נקודות, ממוצע של 27 נקודות למשחק, קלע 7,160 קליעות עונשין ומסר 6,238 אסיסטים. הוא נבחר לחמישיית ההגנה 4 פעמים (חמישיית ההגנה לא הייתה קיימת עד עונתו התשיעית של ווסט), נבחר לחמישיית ה-NBA כ-10 פעמים ולמשחק ה-All Star כ-13 פעמים. ווסט נבחר לשחקן המצטיין של ה-All Star ב-1972. ווסט הוא השחקן היחידי אי פעם שנבחר לשחקן המצטיין בסדרת הגמר כאשר הוא בקבוצה המפסידה. הוא נבחר לכך במהלך משחקי הגמר ב-1969 נגד הבוסטון סלטיקס. ב-1980 נבחר להיכל התהילה של הכדורסל ולאחד מ-50 השחקנים הגדולים ב-NBA.
[עריכה] קריירת הניהול
ב-1982, ג'רי ווסט מונה כמנהל הכללי של הלייקרס, על ידי מהלכים מבריקים ובחירות דראפט מעולות, ווסט שימר את מעמד הלייקרס כמופת וכקבוצת עילית במשך כעשור. הוא בנה קבוצה שבנויה סביב מג'יק ג'ונסון, קארים עבדול ג'באר וג'יימס וורטי אשר הוליכו את הלייקרס ל- 4 אליפויות: 1982, 1985, 1987 ו-1988.
אחרי כשלונות בתחילת שנות ה-90, ווסט קיבל את התואר "המנהל הכללי של השנה" בשנת 1995 לאחר שהלייקרס העפילו לפלייאוף. לווסט הקרדיט בהבאת קובי בראיינט ולהחתמתו של שאקיל אוניל כשחקן חופשי, הרכב זה יניב ללייקרס 3 אליפויות רצופות.
ב-2002, ווסט מונה למנהל הכללי של הממפיס גריזליס. למרות שקיבל את הקבוצה עם המאזן הגרוע ב-NBA, ווסט בנה קבוצה שב-2004 ניצחה 50 משחקים - הישג השיא של המועדון, ובאותה שנה ווסט קיבל את תואר המנהל הכללי של השנה, בפעם השנייה.
