דב בר בורוכוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

דב בר בורוכוב

קברו של בורוכוב בבית הקברות כנרת

דב בר בורוכוב (1881 - 1917) הוא אחד מאבות הציונות הסוציאליסטית, ממייסדי מפלגת פועלי ציון ומנהיגיה.

[עריכה] חייו

דב בר בורוכוב נולד ב-21 ביוני 1881 בזולוטונושי אשר באוקראינה, שהייתה חלק מרוסיה. שם ניסה אביו, שהיה מורה עברי, להקים בית ספר, ללא הצלחה. חודשיים אחרי לידתו עברה משפחתו לפולטבה, גם היא באוקראינה, שם גדל בורוכוב.

בורוכוב היה בין מקימי מפלגת פועלי ציון (ולאחר מכן, בשנת 1907, ממקימי הברית העולמית של פועלי ציון). היה ממארגני ההגנה העצמית של היהודים ברוסיה ונאסר על ידי השלטונות הרוסים, כאשר התגלה בפולטבה מחסן נשק להגנה עצמית של פועלי ציון. הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרוסית. יצא לארצות הברית וחזר לרוסיה.

ב-1917 נפטר בורוכוב בקייב מדלקת ריאות והוא בן 36 בלבד. הותיר אחריו אשה: ליובה, ושני ילדים: שושנה ודוד. כולם עלו לישראל בתחילת שנות ה-20 וגרו בתל אביב.

בשנת 1963 הועלו עצמותיו של בורוכוב ארצה ונטמנו בבית הקברות כנרת בקבוצת כנרת, לצד אישים נוספים ממנהיגי תנועת העבודה ובהם ברל כצנלסון, נחמן סירקין ומשה הס.

[עריכה] רעיונותיו

בורכוב היה תיאורטיקן, שהשפיע רבות על תנועת העבודה הציונית. תורתו, הקרויה גם "בורוכוביזם", התבססה על שילוב של ציונות עם סוציאליזם מרכסיסטי. אחד הרעיונות הבסיסיים של בורוכוב היה רעיון הפירמידה ההפוכה: התבססותם של היהודים בגולה במקצועות בלתי יצרניים, כאשר חלקם במקצועות היצרניים היה הקטן ביותר. הדבר הביא לניכור מצד הסביבה, הטומן בחובו אסון. התייחסות נוספת לבעיית היהודים לפי בורוכוב ראה בציונות סוציאליסטית.

מאפיין לתורתו ניתן לראות בפגישתו עם לנין בבלגיה, לשם הגיע לנין כדי להרצות בפני סטודנטים רוסיים לפני פרוץ המהפכה. בסיום ההרצאה ניגש בורוכוב אל לנין והציג בפניו את רעיונותיו אודות הציונות הסוציאליסטית. לנין השיב לו כי הוא מנסה להיות "גם פה וגם שם", וכי בורוכוב "מנסה לשבת על שני כיסאות בו זמנית. הבעיה היא שאינך על אף אחד מהכיסאות, אלא על החלל הריק שביניהם".

טרוצקי מגלם את ההיפך מבורוכוב, כי נולד כיהודי בשם ברונשטיין שנתיים בלבד לפני בורוכוב - גם כן באוקראינה, היה משוכנע שאין עתיד ליהודים כעם נפרד וצידד בהתבוללות, אך זועזע לנוכח המסע האנטישמי שניהלו נגדו בסוף שנות העשרים ב-ברית המועצות.