האימפריה המונגולית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 ערך זה הוא חלק מסדרת היסטוריה של מונגוליה |
| מונגוליה הפרה-אימפריאלית
האימפריה המונגולית |
| מונגוליה |
האימפריה המונגולית נוסדה על ידי ג'ינגיס חאן בשנת 1206. בשיאה הייתה האימפריה היבשתית הגדולה ביותר בתולדות האנושות, כשהיא מתפרשת על פני כ-36 מיליון קמ"ר - מדרום-מזרח אסיה ועד לאירופה. תחת שלטון האימפריה חיו קרוב למחצית תושבי העולם, כ-100 מיליון תושבים, והיא שלטה ביד רמה גם במדינות גדולות כמו סין, איראן ורוסיה. במאה ה-14 התחלקה האימפריה המונגולית לכמה חלקים, ובמרכזי שבהם עמד עותמן הראשון והקים את האימפריה העותומנית.
תוכן עניינים |
[עריכה] עלייתה של האימפריה
ג'ינגיס חאן איחד את השבטים המונגוליים ב-1206 וייסד את האומה המונגולית. במהרה נקלעו במונגולים למלחמה בממלכת ג'ין וממלכת שיאה המערבית בצפון סין. הם כבשו את מזרח פרס ב-1220, ועד מהרה כבשו את מזרח רוסיה והקווקז. סיבת מותו של ג'ינגיס חאן אינה ברורה לחלוטין עד היום. יש מספר גרסאות הנעות בין כך שנהרג בקרב נגד ממלכת שיאה המערבית ועד לכך שנרצח בידי נסיכה טנגוטית שנלקחה כחלק משלל המלחמה.
[עריכה] ארגון האימפריה
המשטר באימפריה היה מושתת על מערכת חוקים שיצר ג'ינגיס חאן, שנקראה יאסה. עבירות כנגד היאסה נענשו בחומרה - מה שהפך את האימפריה לאחד המקומות הבטוחים והיעילים של אותה תקופה, מה שמכונה "פאקס מונגליאנה", כפרפרזה על "פקס רומאנה", השלום ששרר באימפריה הרומית. המיתוס המקובל הוא, כי אישה יכולה לשאת שק זהב בבטחה מצידה האחד של האימפריה לצידה השני. גם בכתביהם של חוקרי ארצות מאירופה (והמפורסם שבהם - מרקו פולו) נרשמת התפעלות מהיעילות והסדר ששרר באימפריה. ג'נגיס חאן קבע בין השאר, כי כל צורות העינוי אינן חוקיות באימפריה.
החאן היה השליט הישיר של האימפריה, אך היה מונהג בה פרלמנט שנקרא קורילטאי, בו נאספו מנהיגי השבטים ודנו בענייני חוץ ופנים.
המסחר באימפריה הוסדר באמצעות מערכת דואר מפותחת, ותיקונן של דרכי מסחר (שנקראו "יאם") לשימושם של סוחרים מסין, אירופה והמזרח התיכון.
[עריכה] בתקופה שלאחר שלטון ג'ינגיס חאן
לאחר מותו של ג'ינגיס חאן ב-1227, חולקה האימפריה בין בניו לארבעה חלקים, שנקראו אולוס:
- האזור הצפוני-מערבי המרוחק שכלל בין השאר את קייב, בולגריה, פולין והונגריה, בפיקודו של ג'ושי חאן ובנו באטו (כונה גם הורדת הזהב).
- אסיה המרכזית תחת צ'אגאטאי חאן.
- מונגוליה תחת טולוי.
- סין תחת שלטון החאן הגדול החדש, אוגדי חאן, שהמשיך לפעול להרחבת גבולות האימפריה. בתקופה זו הכריעו המונגולים סופית את ממלכת שיאה ואת פרס, ונלחמו בסין תחת שלטון שושלת סונג, עד ניצחונם וכיבוש סין ב-1279. בשנות השלושים של המאה ה-13 כבשו המונגולים את רוסיה והתקדמו אל עבר מזרח אירופה. ב-1241 היו המונגולים מוכנים למערב אירופה, לאחר ניצחונם על הצבאות ההונגרים והפולנים בקרב לגניקה, אך הם חזרו למונגוליה להשתתף בבחירתו של החאן הבא.
בשנות ה-50 כבש הולגו חאן, נכדו של ג'ינגיס חאן ומפקד הכוחות המונגולים באיראן, את בגדאד מידי הסלג'וקים (ששלטו שם באימפריה המוסלמית), חיסל את הח'ליפות העבאסית והתקדם לעבר ארץ ישראל ומצרים. עם זאת, בעקבות מותו של מונגקה חאן שבו מרבית הכוחות למונגוליה, והכוח בארץ ישראל חוסל בידי הממלוכים ב-1260.
[עריכה] התפרקות האימפריה
בתקופת שלטונו של קובלאי חאן התרכז החאן בעיקר במלחמתו עם שושלת סונג בסין, ובניסיונות פלישה ליפן שנכשלו. כתוצאה מכך ניתקו האולוסים המערביים מהאימפריה. תהליך זה הואץ בעקבות יריבות פנים-משפחתית בין החאנים, ונטיית רבים מהם להפריז בשתייה - לעתים עד מוות.
גורם נוסף להתפרקות הוא העברת מיקום בירת האימפריה מקארקורום לבייג'ינג בידי קובלאי, והירידה במוראל שנבעה מכך.
