הארייט ביצ'ר סטואו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הארייט ביצ'ר סטואו

הארייט ביצ'ר סטואו (14 ביוני 1811 - 1 ביולי 1896) (Harriet Beecher Stowe) הייתה סופרת אמריקנית ידועה בשל ספרה "אוהל הדוד תום".

ביצ'ר סטאו נולדה בקונטיקט לאבא כומר קלוויניסטי אדוק, שגידל אחד עשר ילדים. היא הייתה מורה זמן מה. בסינסינטי פגשה בעבדים שחורים ומאוחר יותר נטלה חלק בפעילות להברחת עבדים מהדרום. ב-1843 הוציאה את ספרה הראשון "מייפלאואר".

לספר "אוהל הדוד תום" הייתה השפעה גדולה על דעת הקהל בארצות הברית כנגד תופעת העבדות, שהייתה הגורם העיקרי למלחמת האזרחים בין מדינות הצפון, שרצו לבערה, לבין מדינות הדרום, שדגלו בה ושכלכלתן התבססה עליה.

הספר יצא לאור בשנת 1852, כשמונה שנים לפני פרוץ מלחמת האזרחים. בספר יש תאור קשה של יסורי עבד שחור המשרת בנאמנות את בעליו, אדם טוב לב ונוח שמוקיר את נאמנותו. עקב שינוי נסיבות, העבד מועבר מיד ליד ומגיע בסופו של דבר להיות עבדו של אדון אכזר ורע לב. הוא לא מוחה ומקבל עליו את הדין למרות ההשפלות והמכות. הסיפור פורסם לראשונה בהמשכים בעתון "נשיונל ארא". בתחילה תוכנן להיות סיפור קצר, אך לבסוף התפרש על פני ארבעים פרקים. המו"לים היו ספקניים לגבי הדפסתו בספר, אך משפורסם אזלו עותקיו מהשוק במהירות, ובתי דפוס עמלו על הדפסת מהדורות חדשות שלו ללא הרף.

מספרים כי הארייט ביצ'ר סטואו אמרה: "לא אני כתבתי את 'אוהל הדוד תום'. אלוהים הכתיב לי את הסיפור ואני רק רשמתי את המילים מפיו".

לאחר שספגה ביקורת מצד תומכי העבדות, לפיה הספר אינו מבוסס על עובדות, פירסמה ביצ'ר סטואו את "המפתח לאוהל הדוד תום", אשר הציג את הרקע העובדתי ליצירתה.

בשנת 1862, בעיצומה של מלחמת האזרחים, פגש אברהם לינקולן את הסופרת ואמר לה בבדיחות הדעת "אז את האשה הקטנה שכתבה את הספר שהתחיל את המלחמה הגדולה". במלחמה זו נפצע קשה בנה של ביצ'ר סטואו. פציעה זו מהווה רק חלק מן הטרגדיות שמשפחתה ידעה, שכן שלושה ילדים אחרים שלה (מתוך שבעה) מתו בנסיבות טראגיות.

הספר חלף עם הרוח נכתב כניסיון להתוכח עם התיאורים המובאים ב"אוהל הדוד תום".

[עריכה] מספריה

"מייפלאואר" (1843)
"אוהל הדוד תום" (1853) תורגם לעברית והופיע בהוצאת יוסף שרברק ובהוצאת כתר.
"דרך, סיפור מן הביצה הגדולה והמדכאה" (1856)
"פנינת האי אור" (1862)
"שועלים קטנים" (1866)
"נשים מפורסמות" (1884)

[עריכה] אוהל הדוד תום ותרגומיו לעברית

ספרה של סטואו תורגם ועובד פעמים רבות לעברית. בשל כך גם נכתב שמה של המחברת בשתי צורות: סטו, סטואו. יוזכרו כאן המתרגמים והמעבדים: שלמה סקולסקי, נוריאל, עדה צרפתי, אשר ברש, אברהם זינגער, יעל רון-לרר, רפאל אלגד, ואליהו מייטוס.

הספר תורגם גם ליידיש, ובקטלוג של בית הספרים מצוינים תרגומיו ללשון זו.