הארי הארלו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הארי הארלו (1906 - 1981) פסיכולוג אמריקאי. הארלו ערך סדרת מחקרים, בשנים 1966-1967, על קופי רזוס, שהם קופים הדומים מאוד בטבעם לבני אדם. ממצאו העיקרי שיתואר להלן סלל את הדרך לפסיכולוגיה ההתפתחותית.
הארלו עשה את תואר הדוקטורט שלו באוניברסיטת סטנפורד ועשה את עיקר מחקרו באוניברסיטת ויסקונסין.
הארלו לקח קופי רזוס בני יומם, ובמקום האם הביולוגית שלהם, "יצר" עבורם אם חלופית. האם החלופית הייתה בובת קוף עשויה מחוט תיל, בשתי גרסאות: האחת החזיקה בקבוק חלב (האם המאכילה), והשנייה הייתה עטופה מגבת נעימה (האם המחממת). הארלו בדק למי מה"אמהות" הקופים נקשרים יותר. נמצא שההתקשרות לאם עם המגבת הייתה הרבה יותר חזקה. גם כשהיו לקופים את שתי האמהות גם יחד, כשהוצג לפניהם גירוי מפחיד הם חיבקו את האם עם המגבת. אפילו כאשר רצו לאכול, ושתי האמהות היו קרובות זו לזו, הם נשענו ברגליהם האחוריות על אם המגבת ושתו חלב מהאם המאכילה.
ממצאים אלה הצביעו שהחום שמעניקה האם, או, אם תרצו, התמיכה הרגשית, חשובים לא פחות מהתמיכה הפיזית, כגון הזנה.
כיום סבורים הפסיכולוגים ההתפתחותיים שהתקשרות הילד להוריו איננה קשורה כלל לסיפוק צרכיו הפיזיים, אלא עצם הנוכחות הנעימה של המבוגר.
הארלו גם נודע בכך שלא בחר לנקוט בלשון יפה על מנת לתאר את המתקנים והניסויים שערך על הקופים כך שלדוגמה את חדר הבידוד לקופים הוא נהג לכנות "בור היאוש".
ב-1958 מונה הארלו לנשיא אגודת הפסיכולוגים האמריקאיים.
