החברה הפתוחה ואויביה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החברה הפתוחה ואויביה הוא שם ספרו של קרל פופר שיצא לאור ב-1946 ומקורו בשני כרכים. בספר זה מבקר פופר הן את ההיסטוריציזם של אפלטון, הגל, מרקס ואחרים והן את השאיפה ליצירת אוטופיה. לטענתו, היסטוריציזם אינו יכול להיות בעל תוקף מדעי, מאחר וכמות הנתונים שישנם בעולם רבה מדי, ולא ניתן להכליל את כולם במסגרת תאוריה היסטוריוסופית אחת.
המרקסיזם, למשל, עושה רדוקציה של החברה האנושית לשורת תהליכים כלכליים ותוצאותיהם. אי אפשר לבחון אם תאוריה זו נכונה, שכן כל מה שלא מתאים לתאוריה מוסבר על ידי גורם נוסף שלא התחשבו בו דיו.
השאיפה לחברה אוטופית, טוען פופר, היא שאיפה לחברה שאינה משתנה. אם החברה אוטופית אזי כל שינוי הוא הרעה בהכרח של המצב הקיים. מכאן שיצירת אוטופיה דורשת גם יצירתם של חוקים המונעים שינוי. מכיוון שאף תאוריה חברתית לא יכולה לקבל תוקף מדעי, אזי גם לא ניתן לדעת אם החברה האוטופית המוצעת היא אכן אוטופית. הבחירה באוטופיה, על פי פופר, היא הימור שמחירו כבד, שכן מרגע שנבחרה ה"אוטופיה" שוב לא ניתן לשנותה.
מכאן יוצא פופר להגנת הדמוקרטיה. לטענתו, הדמוקרטיה מאפשרת שינויים מעצם בסיסה, ומתקדמת בהדרגה לקראת חברה טובה יותר. בעולם, המשתנה תמיד, השארת האפשרות לשינוי חברתי פתוחה היא דבר שבהכרח, ואין בה מן הסיכון הכרוך בקבלת מרות אוטופית כזו או אחרת.
[עריכה] לקריאה נוספת
- קרל פופר, החברה הפתוחה ואויביה, הוצאת שלם, 2003.
