הים הנורבגי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הים הנורבגי | |
|---|---|
 |
|
| עומק ממוצע: | 1600-1750 מטרים |
| עומק מקסימלי: | 3,970 מטרים |
| שטח: | 1,380,000 קמ"ר |
| נפח: | 2,400,000 ק"מ מעוקב |
| מליחות: | 35 חלקים מ-1,000 |
הים הנורבגי (בנורבגית: Norskehavet) הוא חלק מהאוקיינוס האטלנטי, הממוקם צפונית מערבית לנורבגיה בין הים הצפוני לבין ים גרינלנד, ממזרח לים איסלנד ודרומית מערבית לים ברנץ. רכס תת מימי הנמצא בין איסלנד לאיי פארו מפריד בין הים הנורבגי לבין האוקיינוס האטלנטי. רכס יאן מאיין מפריד אם הים הנורבגי מהאוקיינוס הארקטי.
[עריכה] זרמים
בשל הקור הרב באזור הים הנורבגי, מימי הים הנורבגי וים גרינלנד נוטים לרדת מפני הים לעומק של שנים - שלושה קילומטרים. זרם אנכי זה מביא לכך שמימי האוקיינוס באזור זה רוויים בחמצן, וכך נוצרים למעשה זרם חם בגובה פני הים וזרם עומק קר בעומק פני הים, לאורך חופיה המערביים של נורבגיה.
זרם מזרח איסלנד מעביר מים קרים לכיוון דרום מהים הנורבגי, בעוד שזרם נורבגיה - המהווה חלק מזרף הגולף מעביר מים חמים בגובה פני השטח לעבר ים נורבגיה. בעטיו של זרם חם זה, ובשל המליחות הנמוכה של הים הנורבגי, במרבית שטחו של הים הנורבגי אין קרחונים, ומעבר ספינות מתאפשר במשך מרבית ימות השנה. בשל המליחות הנמוכה והחמצן הרב, הדגה באזור רבה ביותר. להקות המליחים, הבקלה, הסרדינים והאנצ'ובי הרבות הביאו לכך שהים הנורבגי אתר דיג בעל חשיבות כלכלית רבה לנורבגיה. סיבה נוספת לחשיבות כלכלית זו היא גילויים של מרבצי נפט וגז טבעי גדולים, שהפקתם המסחרית על ידי נורבגיה החלה בשנת 1993.
