איסלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרפובליקה של איסלנד (איסלנדית: Lýðveldið Ísland מבוטא כ-Lydhveldidh) היא מדינת אי בצפון האוקיינוס האטלנטי, שנמצאת בין גרינלנד, נורבגיה וסקוטלנד, צפונית-מערבית לאיי פארו. שיטחה 103,000 קמ"ר (למעלה מפי 4 משטח מדינת ישראל)ומניין תושביה מעל 300,000 נפש (פחות מהעיר תל אביב), כמחציתם חיים בעיר הבירה Reykjavík . בשנים האחרונות נהנית איסלנד מגידול אוכלוסין הגבוה ביותר באירופה, בעיקר בשל כניסת מהגרים המהווים כ 6% מאוכלוסייתה (2006). האי איסלנד הוא חלק מהרכס המיד-אטלנטי ובנקודה הגבוהה ביותר, הר Hvannadalshnjúkur, הוא מתנסה לגובה של 2,111 מטר מעל פני הים. 11% משטח האי מכוסה בקרחונים ובהם קרחון Vatnajökull, הגדול באירופה. באי פעילות געשית וגיאוטרמית רבה המספקת אנרגיה זולה ונקיה.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 פוליטיקה 3 כלכלה 4 גאוגרפיה 4.1 מידות האי 4.2 ערים ועיירות 5 דמוגרפיה 6 תרבות 6.1 ספרות 7 תיירות 8 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של איסלנד

איסלנד היא אי צעיר מבחינה גאלוגית.

איסלנד יושבה לראשונה על ידי נורבגים ומתיישבים קלטיים (סקוטים ואירים) במהלך המאה ה-9 וה-10.

על פי המסורת המקומית, כפי שהיא כתובה בלנדנאמבוק, ספר ההתיישבות, המתיישב הקבוע הראשון באיסלנד היה הויקינג Ingólfur Arnarson שהתיישב ברייקיאוויק בסביבות 870 לספירה.

על פי אותה מסורת, קבוצת ויקינגים בראשות איריק טורבלדסון המכונה "אריק האדום" יצאה מאיסלנד, גילתה ויישבה את גרינלנד וכעבור דור יצא בנו של איריק לייף אריקסון והגיע לאמריקה הצפונית.

במהלך התקופה שחלפה מאז התישבות הויקינגים הגיעה הנצרות לאי.

איסלנד נשארה עצמאית למשך 300 שנה, ולאחר מכן נשלטה על ידי נורבגיה ודנמרק, רשמית כמושבת כתר נורבגית עד 1814, כאשר הממלכות המאוחדות של דנמרק ונורבגיה הופרדו על ידי חוזה קיל, ואיסלנד נשמרה כמדינת חסות על ידיי דנמרק. שלטון פנימי מוגבל הוענק לאיסלנד על ידי הממשלה הדנית ב-1874, וב-1918 הייתה לארץ חסות עצמאית וריבונית בנושאים הפנימים, אך יחסי החוץ וההגנה נשארו בחסות הדנים והמלך הדני נשאר ריבון על האומה עד 1944, כאשר הרפובליקה הנוכחית הוקמה.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של איסלנד

איסלנד מתפארת בפרלמנט הוותיק ביותר בעולם, האלתינג (Alþingi), אשר הוקם ב-930. יש בו 63 חברים, כל אחד מהם נבחר על ידי האוכלוסייה כל ארבע שנים. ראש הממשלה יחד עם הקבינט דואג לחלק הביצועי של הממשלה. ראש הממשלה נבחר על ידי הממשלה לאחר הבחירות, באופן מסורתי הוא או היא הם ראש המפלגה הגדולה בפרלמנט. נשיא איסלנד (בדומה לנשיא ישראל) משרת בתפקיד ייצוגי, שליט ללא סמכויות וראש המדינה, אך חסר כוח פוליטי אמיתי, להוציא יכולתו להטיל וטו על חוקים העוברים באלתינג. הנשיא נבחר פעם בארבע שנים.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת איסלנד

הערה: הנתונים המספריים נכונים לשנת 2005.

איסלנד היא אחת מהמדינות בעלות רמת חיים מהגבוהות בעולם, היא השלישית בעולם בתמ"ג לנפש. כשכנותיה הסקנדינביות גם איסלנד היא מדינת סעד, עובדה התורמת לחלוקה שוויונית של העושר הלאומי.

התחום המרכזי בכלכלת איסלנד הוא ענף הדיג הימי. מעל 50% מהיצוא האיסלנדי נובע מדיג ימי וממוצרים תעשיתיים נלווים. כמות הדיג השנתית עומדת על 1.7 מיליון טון בממוצע. פחות מ- 10% מכוח העבודה מעורב בתעשיית הדייג. תעשיית התיירות היא הענף השני בגודלו.

רק 1.3% משטח האי מעובד לחקלאות והיבולים העיקריים הם תפוחי אדמה ולפת. במשק החי מייצרים חלב, חמאה, גבינה ובשר.

בתעשיה, הענפים העיקריים הם: עיבוד דגים, אלומיניום, צורן, אנרגיה גיאותרמית, תיירות, דשן ומלט.

ענפי היבוא העיקריים הם: מכונות וציוד, מוצרי נפט, מוצרי מזון וטקסטיל מגרמניה, ארצות הברית, בריטניה, דנמרק ושבדיה.

ענפי היצוא העיקריים הם: דגים ומאכלי ים (כ-2/3 מכלל היצוא), אלומיניום וסיליקון לבריטניה, גרמניה, ארצות הברית, צרפת, דנמרק, ויפן.

ב-22 באוקטובר 2006 חזרה איסלנד לצוד לוויתנים, ובכך הצטרפה ליפן ולנורבגיה במדינות המפרות את החרם הבינלאומי, האוסר על ציד לוויתנים.

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של איסלנד

האי איסלנד הוא אי וולקני, שנוצר כתוצאה מפעילות געשית שגרמה גם לכך שברוב שטחו של האי יש מכתשים המכוסים בשכבות עבות של קרח. מרכז האי מכוסה בקרחונים. פני הקרקע של איסלנד הרריים ומקשים על קיום חקלאות באי.

אחת התופעות הייחודיות לאיסלנד היא הגייזרים - סילון מים וקיטור המתפרץ מהאדמה כתוצאה מפעילות געשית בבטן האדמה.

הסיבה לריבוי הגייזרים באיסלנד היא עובדת היותו של האי אי צעיר מבחינה גאולוגית והעובדה שהוא עדיין פעיל מבחינה וולקנית.

[עריכה] מידות האי

ציר האורך של האי הוא ממערב למזרח.

• אורך: כ-480 ק"מ
• רוחב: כ-360 ק"מ
• שטח כולל כ 103 אלף קמ"ר, מתוך זה:
  • 2,757 קמ"ר של אגמים
  • 11,922 קמ"ר של קרחונים
  • 23,805 קמ"ר של שפלה שבה גדלת צמחיה (ברובה יער)
  • 64,538 קמ"ר של שטח הררי בלתי מנוצל, הפסגות הגבוהות ביותר הן בגובה של כ-2000 מ'.

[עריכה] ערים ועיירות

אקרנס אקוריירי בלואנדואוס בולונגרוויק בורגביגד דלוויק דיופיווגור אגילסטאויר

אסקיפיורדור איירארבאקי גארדאבר גרנויק גרינדויק הפנרפיירדור הללה

הורנפיורדור הוסוויק האוומסטאנגי האווראגרדי יסאפיורדור קפלאויק קירקיובאיארקלאוסטור

קופווגור מוספלסבייר נסקאופסטדור ניירדוויק אולפספיורדור אולפסוויק פטרקספיורדור ראופרהופן

ריידרפיורדור רייקיאוויק סאודרקרוקור סלפוס סלטיירנרנס סיידיספיורדור סיגלופיורדור סקאגפיירדור

סטוקסיירי סטייקיסהולמור סודוריירי ווסטמנאייר וופאנפיורדור

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של איסלנד

הערה: הנתונים נכונים לשנת 2005.

באיסלנד יש 296,737 אזרחים, הנחלקים באופנים הבאים:

• חלוקה אתנית: 96% איסלנדים ו4% דנים, שבדים, נורבגים, אמריקנים ואחרים
• התפלגות דתית: 95% לותרנים אוונגליסטים, 2% בני ארגונים אחרים ו2% בלי השתייכות דתית.

איסלנד יוצאת דופן בין מדינות העולם בהומוגניות של אוכלוסייתה, ולכן נעשים בה מחקרי דנ"א.

צפיפות האוכלוסין היא 2.6 קמ"ר לנפש, עובדה המציבה את צפיפות האוכלוסייה באיסלנד במקום ה-222 מתוך 230 מדינות העולם.

• תוחלת החיים: לגברים 78.23 שנה, לנשים 82.48 שנה
• פיזור אוכלוסייה: 93% מהתושבים חיים ביישובים עירוניים, (60% מכלל האוכלוסייה חיים בעיר הבירה רייקיאוויק).

שיעור גידול האוכלוסייה הוא כ-0.9%.

[עריכה] תרבות

ערך מורחב – תרבות איסלנד

השפה הרשמית של המדינה היא האיסלנדית, התפתחה משפת הוויקינגים עם שינויים הן באוצר המילים והן באופן ההגיה.

באיסלנד נהוגות שמונה שנות לימוד חובה. במדינה יש שתי אוניברסיטאות, בית ספר להכשרת מורים, וקולג' למקצועות טכניים.

[עריכה] ספרות

הספרות העתיקה ביותר של איסלנד היא שירי האדה שנכתבו בין 900 לבין 1050 והם עוסקים בחיי הגיבורים והאלים הנורדים, ומעשיות הסאגה העוסקות בתולדות מלכי איסלנד ונכבדיה בימי הביניים.

סונורי סטורלוסון מילא תפקיד חשוב בספרות זאת. כאשר הנצרות הגיעה לאיסלנד החלה הכתיבה הכנסייתית. בשנת 1773 החלו להתפתח מספר חברות ספרותיות וברוב שלט הסגנון הניאוקלאסיציסטי.

התחייה הרומנטית בראשית המאה ה-19 הביאה לידי פריחה עצומה של הספרות האיסלנדית. בין הסופרים החשובים לאותה תקופה ניתן לציין את י. הלגרימוסן, ב. גרונדאל ומ. יוקומסון. הסופרים החשובים של איסלנד במאה ה-20 הם: ה. האפשטיין, א. בנדיקטסון, ג. קמבאן, ג. גונארסון והלדור לכסנס.

[עריכה] תיירות

עונת התיירות הקצרה מתחילה באופן רשמי ב-31 במאי ומסתיימת ב-1 בספטמבר.בראשית חודש יוני, אזורים רבים עדיין מכוסים בשלג והמעברים חסומים. בקיץ הימים ארוכים וניתן לטייל באור גם לאחר חצות. החל מסוף חודש יוני, דרך יולי ומרבית אוגוסט, מגיעים מרבית המטיילים. בחודש אוגוסט מרבית הציפורים יוצאות לנדוד. הפפין, הציפור הלאומית, הולך ונעלם ככל שמתקרבים לסופו של החודש. ה-20 לחודש אוגוסט הוא סיומה הרשמי של עונת התיירות. הימים מתקצרים והפסגות מתכסות בשלג חדש. בשלושת החודשים הללו מבקרים באיסלנד קרוב למיליון תיירים המגיעים לחזות בטבע הפראי של האי: קרחונים, מפלים, הרי געש וגייזרים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

ערים באיסלנד
רייקיאוויק | קופווגור | הפנרפיירדור | אקוריירי | רייקינסבייר | מוספלסבייר | אאורבורג | אקרנס | סלטיירנס | ווסטמנאייר | סקאגפיירדור | איספיירדור | פיירדביגד | בורגביגד | הוסוויק | גרינדויק | הורנפיורדור | פליוטסדאלסהראד | דאלויקוביגד