המלחת מי תהום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המלחת מי תהום היא סכנה האורבת למאגר מי התהום ברצועת החוף (אקוויפר החוף) שנגרמת משאיבת יתר של מי המאגר, פעולה הגורמת להמלחת המים, עד כדי חוסר יכולת להשתמש בהם לשתייה או להשקיה.
הסיבה לכך היא הידרולוגית: כפי שמי תהום נעים בשכבת סלע האקוויפר לכיוון הים, כך גם מי הים המלוחים מחלחלים לתוך שכבת האקוויפר. משום שהמים המתוקים קלים יותר מן המים המלוחים, הרי הם צפים מעליהם. כאשר שואבים מים ממי תהום, יורד גובה מפלסם ואז יש סכנה שהאזור הפן הבייני (אזור המפגש בין מים מתוקים למי הים באקוויפר) ינוע יותר אל פנים היבשת וכתוצאה מכך, יקבלו מים מליחים מן הבארות מהם שואבים מים.
כדי למנוע זאת יש לשאוב מים באופן מבוקר ולשמור את מפלס מי התהום גבוה יותר ממפלס מי הים.
