השער הנשגב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השער הנשגב או בקיצור השער (בטורקית: Babıali או Bâb-ı âli) היה כינוי למנגנון השלטוני של האימפריה העותמאנית. הכינוי שימש במיוחד בשיח הדיפלומטי.
השער הנשגב היה שמו של השער הפתוח של החצר הסולטנית, שער שנוהל על ידי הווזיר הגדול (מקביל לראש ממשלה). השער קיבל את שמו על פי שערו של ארמון טופקאפי, משכנו של הווזיר הגדול והמקום בו נערכו קבלות הפנים לשגרירי המדינות הזרות. בהמשך השער הנשגב הפך לשם נרדף למשרד החוץ העותמאני.