התאבכות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

תבנית התאבכות של שני גלים מעגליים ממקורות נקודתיים כאשר אורך הגל גדל ככל שיורדים בתמונות והמרחק בין המקורות גדל ככל שמתקדמים ימינה בתמונות.

התאבכות היא תופעת טבע המאפיינת התנהגות גלית, ומשמשת לזיהוי תופעות שונות כגליות. (ראה למשל את ניסוי יאנג, המציג את התנהגותו הגלית של האור)

כאשר מספר גלים עוברים דרך נקודה במרחב, המשרעת של הגל באותה נקודה תהיה סכום אלגברי (כלומר: תוך התחשבות בכיוון) של משרעות כל הגלים באותה נקודה - סכימה זו של הגלים מכונה סופרפוזיציה.

באיור לעיל מתוארת התאבכות של שני גלים. (מימין: התאבכות הורסת. משמאל: התאבכות בונה)

התאבכות בונה מתרחשת בין גלים כאשר נקודות המקסימום (והמינימום) של הגלים מתקבלות יחד. כלומר, כאשר תדירות ומופע שני הגלים שווים. כאשר נקודות המקסימום הן אלה שמתקבלות יחדיו, ההתאבכות נקראת "התאבכות בונה חיובית". כאשר נקודות המינימום מתקבלות יחדיו ההתאבכות היא "התאבכות בונה שלילית".
התאבכות הורסת מתרחשת כאשר לשני הגלים תדירות שווה, והפרש מופע של חצי מחזור). למרות שעוצמת שני הגלים היא מקסימלית ההתיחסות היא לגודל וכיוון האמפליטודה. עבור יותר משני גלים התאבכות הורסת מתרחשת כאשר סכום האמפליטודות הוא אפס.

על תופעה זו מבוססים האינטרפרומטרים למיניהם.