התחשמלות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה הנכם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו כדי למנוע התנגשויות עריכה. שימו לב! אם דף זה לא נערך במשך שבוע, רשאי כל ויקיפד להסיר את התבנית ולהמשיך לערוך אותו. |
הִתְחַשְׁמֵלוּת (או מכת חשמל), מצב בו זרם חשמלי חיצוני זורם דרך גוף בעל חי או אדם. ההשפעות על גוף האדם תלויות במגוון גורמים ונעות בין עיקצוצים קלים בזרמים חלשים ועד כוויות, נזק למערכת העצבים, פגיעה במערכת הנשימה, הפרעה לפעילות הלב ומוות.
רוב מקרי ההתחשמלות מתרחשים כתוצאה מממגע מקרי עם רשת החשמל, דרך מכשירים פגומים או חוטים חשופים. סיבות נוספות, אם כי נפוצות פחות, הן פגיעות ברק[1] ענישה על כסא חשמלי ובעלי חיים ימיים המייצרים זרמים חשמליים להגנה[2]
תוכן עניינים |
[עריכה] גוף האדם והחשמל
היקף הנזק מהתחשמלות נקבע לפי עוצמת הזרם החשמלי העובר בגוף, מסלולו וזמן ההחשפות. החשמל בגוף יעשה את דרכו במסלול בעל ההתנגדות הנמוכה ביותר, עד ליציאתו מהגוף, תוך יצירת כוויות בנקודות המגע עם הזרם החשמלי, הסבת נזקים וכוויות לרקמות ולאיברים פנימיים בקו מעבר הזרם.
בשל העובדה שמוליכות חשמלית של עור רטוב גבוהה כמעט פי שלושה מעור יבש, על פי הגדרת המוליכות החשמלית, רטיבות במצב של התחשמלות תגביר את הזרם העובר בגוף עד פי שלושה, ותגרום לו לנזקים כבדים יותר.
בין הנזקים שייתכנו במקרי התחשמלות אפשרות למנות שברים וכוויות, הפרעות קשות בקצב הלב, דום לב (זרם בעוצמה של 50 מיליאמפר ומעלה), נזק מוחי קשה ופגיעה במערכת העצבים, שיתוק שרירי הנשימה ונזק לאיברים פנימיים אחרים. לעתים הנזקים פנימיים ולא מיידיים, והם עלולים לבוא לביטוי מאוחר יותר.
כאשר המתח הוא מתח חילופין בגובה 220V, השפעת הזרם על גוף האדם הינה כזו:
| מיליאמפר (mA, אלפית האמפר) | אפקט על הגוף |
| 1 | אין כל השפעה על הגוף |
| 2-8 | מכת חשמל מורגשת אך לא מכאיבה |
| 8-15 | מכת חשמל מכאיבה אך השרירים עדיין נשלטים וישנה יכולת תגובה |
| 15-20 | מכת חשמל מכאיבה והתכווצות שרירים ללא יכולת שליטה |
| 20-50 | התכווצות שרירים קשה ומכאיבה |
| 50-100 | דום לב והפסקת זרימת הדם |
| 100 ויותר | כוויות חמורות מאוד ומוות |
[עריכה] אמצעי מניעת התחשמלות
- התקנת מפסק פחת, המנתק את מקור המתח במקרה של התחשמלות.
- בדיקת הארקת הבניין באמצעות חשמלאי מוסמך.
- הימנעות מאלתורי חשמל ומשימוש במכשירי חשמל לא תקניים או לקויים.
- תיקון שקעים או תקעים פגומים.
- אין להוציא שקע מתקע באמצעות משיכת כבל החשמל.
- אי שימוש בחשמל בסביבה רטובה, שכן הסיכויים להתחשמלות גדלים דרמטית אם הגוף רטוב.
- נעילת נעליים כאשר נוגעים ישירות במכשירי חשמל, למשל בעת החלפת נורה.
- אי טיפול במכשירי חשמל בלי נוכחות של אדם נוסף.
על פי הנחיות הבטיחות של משרד החינוך, מכשיר המופעל על ידי התלמידים בבית ספר לא יהיה במתח גבוה מ- 24 וולט, אלא אם הוא מוגן בממסר פחת ברגישות 30 מיליאמפר.
[עריכה] ילדים
- כיסוי כל השקעים החשמליים בבית במכסי פלסטיק.
- ניתוק כל מכשיר שאיננו בשימוש מהחשמל.
- קניית צעצועים הפועלים באמצעות סוללות חשמליות בלבד.
[עריכה] במקרה של התחשמלות
- נתקו את זרם החשמל הכללי במידת האפשר.
- הרחיקו הנפגע מזרם החשמל על ידי שימוש במקל, או בגב כף היד, בכדי למנוע "התחשמלות שרשרת".
- הזעיקו עזרת מד"א בטלפון 101
- במידה והנפגע מחוסר הכרה התחילו בהחייאה.
- בכל מקרה יש לפנות את הנפגע למרכז רפואי לשם אבחון וטיפול, אף אם נראה מאושש.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- [ תיאור] מקיף על הפגיעה הפיזיולוגית, באתר מדריך Merk.
[עריכה] סימוכין
- ^ קשה לאמוד את מספר הנפגעים מברקים בכל רחבי העולם שכן במקומות רבים אין רישום מדויק של הארועים. בשנת 2006 נהרגו בארצות הברית 47 בני אדם ונפצעו 246, הממוצע בשלושת העשורים האחרונים גבוה יותר[1]
- ^ לא ידועים מקרים בהם נגרם מוות
| חשמל | |
| מושגי יסוד | שדה חשמלי | מתח חשמלי | זרם חשמלי | התנגדות ומוליכות | עכבה | הספק | קיבול חשמלי | השראות | זרם ישר | זרם חילופין | חוק אוהם | מעגל חשמלי |
| רכיבים בסיסים | מוליך | מבודד | מקור מתח | מקור זרם | סוללה | נגד | קבל | משרן | שנאי | מתג |
| מכשירי מדידה | אוסצילוסקופ | אמפרמטר | אוהם-מטר | גלוונומטר | וולטמטר | רב מודד | מגר | מד השראות | מד קיבול |
| אלקטרוניקה | מוליך למחצה | דיודה | טרנזיסטור | טריודה | מעגל משולב | מעגל מודפס | שפופרת ריק | מיקרואלקטרוניקה |
| יחידות מידה | וולט | אמפר | פאראד | אוהם | ואט | קולון | הנרי | סימנס |
| זרם חזק | גנרטור חשמלי | מנוע חשמלי | תחנת כוח | מערכת חלוקה |
| בטיחות בחשמל | התחשמלות | לוח חשמל | ממסר פחת | הארקה | קצר חשמלי |
