ויליאם הרביעי מלך בריטניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ויליאם הרביעי (ויליאם הנרי) (21 באוגוסט 1765 - 20 ביוני 1837) מלך הממלכה המאוחדת והנובר החל מה-26 ביוני 1830 ועד מותו.

ויליאם היה בנם השלישי של המלך ג'ורג' השלישי והמלכה שארלוט לבית מקלמבורג שטרליץ. מאחר שלא יועד להיות מלך נעשה ויליאם ספן, ומכאן כינויו "המלך המלח". בדומה ליתר אחיו, לא מיהר ויליאם להינשא, אך החזיק פילגש, גב' ג'ורדן, שילדה לו עשרה ילדים. בשל חוסר אחריותם ובזבזנותם של הנסיכים, החל מוסד המלוכה החל להראות מיותר בעיני העם. גם חובותיהם של הנסיכים תפחו, ובגלל סירובם העיקש להינשא, נכרתה שושלת הנובר. כאשר נראה היה כי המלוכה בדרכה אל ויליאם, הוא נישא לנסיכה אדלייד מסאקסה-קובורג-מינינגן (1792-1849), ונולדו להם שתי בנות חולניות, שמתו בצעירותן. לאחר מות אחיו הגדולים, המלך ג'ורג' הרביעי ופרדריק דוכס יורק, נעשה ויליאם למלך, וכיורשת בחר בזרע המלוכה הקרוב ביותר - הנסיכה ויקטוריה. היחסים בין ויליאם לגיסתו הדוכסית מקנט, אמה של ויקטוריה, היו בעוכריהם, ולא פעם נתגלו ביניהם מריבות, בין היתר על חיבתה של ויקטוריה.

ויליאם מת בשנת 1837, בגיל 72. אחייניתו ויקטוריה ירשה אותו, והשיבה למלוכה, בעיני בריטים רבים, את הכבוד הראוי לה.