וינה (וייטנאם)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וְינְהְ (בוייטנאמית: Vinh) היא עיר נמל חשובה בצפון וייטנאם ובירת מחוז נגאה אן. פוליטית, וינה היא מחוז בתוך מחוז נגאה אין, בעלת מעמד שווה אליו. אוכלוסיית העיר נאמדת ב 226,000 תושבים לפי אומדן 2002. העיר היא צומת תחבורה חשוב, בעקבות מקומה בעמדת המפתח של החיבור בין החלק הצפוני של המדינה לדרומי.
[עריכה] היסטוריה
שם העיר היה במקור קה ואן, ולאחר מכן בזה אחר זה קה וינְהְ, וינְהְ גיאנג, וינְהְ דואנְהְ, ולאחר מכן וינְהְ תְהְי. בסופו של דבר, ב 1789 השם הרשמי נהיה פשוט וינְהְ, קרוב לוודאי בעקבות ההשפעה האירופאית, ומאז ועד היום זה נשאר כך.
בתקופות שונות היו לעיר צבא חשוב והשפעה פוליטית ניכרת. מאוחר יותר, כשהאומה הוייטנאמית החלה להתפתח בצפון הארץ, ורק בהדרגה התפתחה לשטחה כיום נקראה העיר פעמים רבות "שער לדרום". שושלת טאי סון (1788 - 1802) חשבו על העיר כבירה אפשרית לוייטנאם, אך בעקבות משך זמנה הקצר של השושלת התוכנית שלהם לא באה לידי מעשה, אך ההתעניינות של השושלת בעיר גרמה לבנייה והתפתחות נרחבת בה. בימי הכיבוש הצרפתי של וייטנאם העיר התפתחה עוד יותר כמרכז תעשייתי, ונודעה במפעליה.
במשך השנים וינְהְ נפגעה קשות במספר מלחמות. בשנות ה- 1950 מלחמה בין הכוחות הקולוניאלים הצרפתיים למחתרת הוייטנאמית וייט מין גרמה להרס של רוב העיר, ונזק נוסף קרה לעיר בהפצצות של בריטניה במלחמת וייטנאם, ובעקבות כך רק חלק קטן מהעיר המקומית נשאר. ההתפתחות של העיר נשענה בעיקר על הסגנון הסובייטי, העיר מובחנת ברחובותיה הרחבים ובדירות הבטון שלה.
היסטורית, לוינְהְ וסביבתה היו לעתים קרובות מקומות חשובים של פעילויות מרד ומהפכנות. במאות ה-19 וה-20 העיר הייתה מרכז בולט של התקוממות כנגד הצרפתים. בנוסף לכך, מספר דמויות מהפכניות נולדו בעיר או בקבתה, והן כוללות את פאי בוי צ'או, לה הונג פון, נגוין תהי מין קהאי והו צ'י מין. מקום לידתו של הו צ'י מין, במרחק של כ- 14 ק"מ מהעיר הוא אטרקציית תיירות לוייטנאמים רבים. מקומות חשובים נוספים הם מקדש הון סון והר קוּיֵט.
[עריכה] כלכלה
השירותים הציבוריים הם הענף הכלכלי הגדול במדינה, ו 55% מהעובדים עוסקים בתחום הזה. לאחר מכן בא אנף התעשייה, עם 30% מהעובדים, ולאחר מכן החקלאות הייעור והדייג עם 15% מהעובדים.
