וינלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

וינלנד הוא השם שנתן לאמריקה הצפונית לייף אריקסון, מנהיג וויקינגי שנשלח על ידי אביו, אריק טורבלדסון המכונה אריק האדום למסע שבו נתגלתה היבשת בפעם הראשונה ליושביה של אירופה בשנת 1000 לספירה, שנים רבות לפני גילוי אמריקה על ידי קולומבוס.

כשעלה לייף אריקסון על חופה של היבשת קרא לה וינלד (ארץ היין) משום שהתפעל משפע הגפנים שראה בארץ החדשה שגילה.

בשנת 1960 נתגלו עדויות ארכיאולוגיות להתיישבות ויקנגית בצפון אמריקה באנצה או-מדואוס (L'Anse aux Meadows) בניופאונדלנד, קנדה. למרות שהעדויות מוכיחות התיישבות ויקנגית בצפון אמריקה, לא ברור האם זהו האזור אליו מתייחס לייף אריקסון כוינלנד. בעיני הויקינגים התיישבות בצפון אמריקה הייתה דומה להתיישבות בכל מקום אחר ולא היה לה ערך מיוחד.

[עריכה] היסטוריה

וינלנד מוזכרת לראשונה על ידי אדם מברמן, גיאוגרף והיסטוריון בספרו משנת 1075. אך המקורות העיקריים למסעות הויקינגים לצפון אמריקה נלמדים משני סאגות איסלנדיות, הסאגה של אריק האדום והסאגה של אנשי גרינלנד. סאגות אלו נכתבו כ- 250 שנה לאחר ההתיישבות בגרינלנד וניתנות לפירושים שונים. חיבור של שני הסאגות השונות מעלה כי היו מספר נסיונות ליישב את צפון אמריקה, אף לא אחת החזיקה יותר משנתיים. לחוסר ההצלחה היו כנראה מספר סיבות, הסיבות המתוארות בסאגות הן המחסור בנשים והמלחמות עם התושבים המקומיים של צפון אמריקה.

הסיפור מספר כי לאחר ההתיישבות בגרינלד בשנת 985 או 986, סוחר ויקינגי בשם ביירני הרגולפסון הפליג מאיסלנד לגרינלנד לבקר את אביו. הספינה שנקלעה לסופה נסחפה לחופי צפון מזרח אמריקה, הדבר היה בסוף הקיץ והסוחר שחשש להשאר בחורף בארץ החדשה חזר מיד חזרה לגרינלד, במיוחד לאור הכפור שראה בחופי צפון אמריקה. לאחר שהגיע הסוחר לגרינלד הוא סיפר את הסיפור ומכר את ספינתו ללייפר אריקסון שהפליג, לפחות לפי סיפורו, לאותם אזורים והקים שם התיישבות קצרה, למושבה שהקים קרא וינלד.

על פי סיפוריו של לייפר, האזור הראשון שגילה היה הלולנד (ארץ האבן השטוחה) שמיוחסת לאי באפין. לאחר מכן לייפר מתאר שהגיע למארקלנד (ארץ היערות) שמזוהה עם לברדור ובסופו של דבר הגיע לוינלנד (שמפורשת במרבית המקרים כארץ היין אך המפרשים את השם כארץ המרעה). מטרת המסע הייתה למצוא מקומות יישוב חדשים וכללה מלבד הגברים גם נשים וחיות משק. ההתיישבות התחלקה לשניים ההתיישבות הצפונית (סטרגורפורר) וההתיישבות הדרומית (הופ). המושבה לא החזיקה מעמד יותר משנתיים וננטשה לאחר שהותקפה כנראה על ידי תושבים מקומיים.

עד תחילת המאה ה-19, הרעיון שהויקינגים הגיעו לצפון אמריקה היה רעיון שהיסטוריונים האמינו שאינו יותר ממעשית עמים. ההיסטוריון הראשון שהעלה את הסברה היה ההיסטוריון הדני קארל כריסטיאן ראפן בשנת 1837, הוא ביצע מחקר מעמיק בסאגות ומקומות התיישבות אפשריים בצפון אמריקה.

[עריכה] מיקום

אין הסכמה בין ההיסטוריונים לגבי המיקום של וינלנד. ראפן ואריק ואלגרן מאמינים שוינלד נמצאת בניו אינגלנד אך בשנת 1960 נחפרה ונמצאה התיישבות בניופאונדלנד בקנדה והיסטוריונים קושרים בין התיישבות זו לבין סיפוריו של לייפר. ההיסטוריונים שמאמינים שההתיישבות הייתה דרומית יותר טוענים שההתיישבות שנמצאה בניו פאונדלנד היא התיישבות מאוחרת יותר שאינה מתועדת.

אלו המאמינים שוינלנד אכן נמצאת בניופאונדלנד טוענים שהתיישבות דרומית יותר הייתה בלתי אפשרית שכן קווי האספקה היו ארוכים מידיי והויקינגים היו מתקשים לקיים מושבות כה רחוקות ממדינות האם שלהם. ברזל ומשאבים אירופיים נוספים לא היו בנמצא, מה שהיה מקשה הן על ההתישבות והן על המלחמה עם התושבים המקומיים.

מאידך, אדם מברמן בספרו כותב שמקור השם וינלנד הוא בגפנים שגדלו באזור ההתיישבות, אך גפנים אינם גדלים באזורים צפוניים כמו ניו פאונדלנד. יש מספר תאוריות המסבירות את אי-ההתאמה:

• מקור השם הוא שיווקי - במקום לא היו הרבה גפנים אך כדי למשוך מתיישבים לייפר קרא למקומות בשמות קורצים, כפי שקרא לגרינלנד (הארץ הירוקה) ולמארקלנד (ארץ היערות).
• בנורדית עתיקה ישנו הבדל בין וינלנד (Vinland קצר) לבין ויינלנד (Vínland ארוך). וינלנד קצר משמעותו שטחי מרעה, נאות דשא ואילו ויינלנד ארוך משמעותו גפנים. מילה זו מתיישבת עם שמות קדומים הן בסקנדינביה והן באנגליה שכן מילה דומה שימשה גם באנגלית עתיקה. מאידך, הסבר זה אינו מתיישב עם ספרו של אדם מברמן שמתאר לא רק את השם אלא גם את הגפנים.
• הסבר נוסף יכול להיות שחל בילבול והמתיישבים הויקינגים התייחסו לפירות היער הרבים בניו פאונדלנד וחשבו אותם בטעות לגפנים.
• ייתכן גם שגפנים אכן גדלו באזור ניופאונדלנד, תקופת ההתיישבות חלה בתקופה בה הייתה התחממות יחסית של האקלים של כדור הארץ (מהמאה ה-10 עד המאה ה-14), תקופה בה התחממות כדור הארץ איפשרה גידול גפנים בדרום אנגליה ובאזורים של הים הבאלטי.
• לסיכום ייתכן גם שמציאת הגפנים לא הייתה באזור ההתיישבות אלא על ידי אנשים מההתיישבות שהפליגו דרומה לאזור מסצ'וסטס של היום ושם גדלים גפנים.