ויסט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויסט - משחק קלפים, מסוג משחקי ה"לקיחה" או "הצבע השליט" (Trump Card), עליהם נמנה אף הברידג'. ויסט מיועד לארבעה אנשים. משחק הויסט המתואר בערך הזה אינו משחק הויסט הקלאסי, אלא וריאציה למשחק הויסט המכונה "ויסט ישראלי".
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה של המשחק
המשחק הופיע לראשונה בבריטניה במאה ה-17, והתפתח ממשחק קלפים פרימיטיבי שנקרא Ruff and Honours. ב-1742 הופיע ספר הכללים הראשון, בעריכתו של אדמונד הויל, והפך לרב מכר. המשחק עבר עם גלי ההגירה הגדולים מערבה, אל ארצות הברית, ושם קיבל צורות שונות, לרבות הצורה הפשוטה הידועה כויסט מינסוטה.
באנגליה נותר המשחק כמשחק של המעמד העליון. תיאור ספרותי של משחק ויסט נותן ז'ול ורן בספרו "מסביב לעולם בשמונים יום", שבו מכורה למשחק הדמות הראשית, פיליאס פוג. פוג משחק ויסט ללא הרף, בתחילת הספר במועדון של החברה הגבוהה, אך גם ברכבת, בספינה על הנהר וכו', כאשר הוא אינו מחליף את הרגליו האישיים האופיניים לבני המעמד הגבוה גם כאשר הוא בטיול מסביב לעולם.
במאה העשרים החליף את הוויסט משחק הברידג', אך המשחק עודו פופולרי בחוגים נרחבים, ובאנגליה ישנם טורנירים בני מספר ימים הידועים בכינוי "Whist Drives".
המשחק המתואר בערך זה הינו הגרסה הישראלית של המשחק הידועה בעולם כ"ויסט ישראלי", אשר התפתחה במיוחד בקרב חיילי צה"ל בשנות השמונים של המאה העשרים, ועודה פופולרית בקרב חיילים ומטיילים.
יתרונו של ויסט על ברידג' הוא בכך שברידג' הוא משחק המשאיר מעט מאוד מקום ליזמה חופשית ולהברקות אישיות. ברידג' הוא משחק הדורש שיתוף פעולה בין שני שחקנים, ויש מקום מועט למניפולציות ומשחקים פסיכולוגיים. קשה מאוד לסטות בברידג' ו"לנפח" או "להוריד" את ערך היד שבידך. מערכת ההכרזות בברידג' היא כמעט מתמטית באופיה. ויסט לעומת זאת הוא משחק של פסיכולוגיה עדינה, יזמה אישית, ואפשרויות נרחבות המבוססות יותר על יכולתו של השחקן, ופחות על היד שקיבל בערבוב אקראי של הקלפים.
[עריכה] חוקי המשחק
[עריכה] דירוג הקלפים בוויסט
הקלפים מדורגים על פי צורתם ועל פי מספרם. הדירוג על פי מספרים מהחזק לחלש: אס (A), מלך (K), מלכה (Q), נסיך (J), 10, 9, 8, 7, 6, 5, 4, 3, 2
הדירוג על פי הצבע מהחזק לחלש: עלה ♠ (ספייד, פיק), לב ♥ (הארט), יהלום ♦ (דיאמונד), תלתן ♣ (קלאב).
[עריכה] חלוקת הקלפים
סיבוב במשחק מתחיל בחלוקת כל הקלפים לארבעת השחקנים. המחלק מתחלף כל סיבוב עם כיוון השעון כך שתמיד השחקן שיושב משמאלו של המחלק הנוכחי יחלק בסיבוב הבא. כל שחקן מקבל 13 קלפים שנשארים מוסתרים מעיני שאר השחקנים.
[עריכה] הכרזות
על כל שחקן להעריך כמה לקיחות ייקח במשחק בן 13 הסיבובים. מספר הלקיחות של כל שחקן ישתנו בהתאם לקביעת הצבע השליט, ומטרת כל שחקן היא להעריך ולקחת מספר לקיחות מקסימלי. לכן, כל שחקן יעריך את מספר הלקיחות שהוא חושב שייקח במידה והשליט יהיה הצבע המועדף עליו בסיבוב. כעת כל שחקן יכול להכריז כמה לקיחות הוא ייקח במידה והשליט יהיה הצבע שהוא בחר. נניח ושחקן כלשהו חושב שהוא יקח 7 לקיחות במידה והשליט יהיה תלתן, אז הוא יכריז "7 תלתן". ישנן 5 אפשרויות לצבע השליט, ארבעת הצבעים וללא שליט (Non trump).
השחקן שהכריז שייקח את מספר הלקיחות הגבוה ביותר, הוא זה שקובע את השליט. במידה ושני שחקנים הכריזו שייקחו אותו מספר לקיחות, צבע השליט החזק יותר מנצח בההכרזה. לדוגמה: שחקן אחד מכריז 7 תלתן והשני מכריז 7 לב, אז השחקן שהכריז 7 לב זוכה בהכרזה. הכרזת "ללא שליט" חזקה מהכרזת צבע.
לאחר שהוחלט מהו הצבע השליט נערך סיבוב בין השחקנים לפי כיוון השעון החל מהזוכה בהכרזה. השחקן שהכריז על הצבע השליט מכריז כמה לקיחות ייקח (מתוך 13 סיבובים) ההכרזה שלו חייבת להיות על מספר לקיחות הגדול או שווה למספר שאיתו קבע את הצבע השליט. השחקנים שלאחריו מכריזים אף הם. השחקן האחרון מכריז, אך אסור שסך כל ההכרזות יהיה 13, שכן אז יעמדו כל השחקנים בהכרזותיהם, ולמשחק לא תהיה משמעות. לכן השחקן האחרון הוא המחליט האם יהיו יותר הכרזות ממספר הלקיחות (משחק Up) או פחות הכרזות ממספר הלקיחות (משחק Down). פירושו של משחק Up הינו כי אחד השחקנים ייקח פחות משהכריז, ולפיכך יש לקחת כמה שיותר לקיחות. פירושו של משחק Down הינו כי אחד השחקנים ייקח יותר משהכריז, ולכן יש להזהר בקלפים שלוקחים.
[עריכה] תור במשחק
לאחר שקיבלו השחקנים קלפים, והכריזו על הצבע השליט משחקים השחקנים בסיבובים. השחקן שמוביל שם את הקלף הראשון בסיבוב, ושאר השחקנים חייבים לשים קלף מאותו צבע אם הם יכולים. אם שחקן אינו יכול לשים קלף מאותו צבע הוא יכול לזרוק קלף כלשהו שאינו שליט והוא לא יזכה בסיבוב, או שהוא יכול לחתוך בעזרת קלף שליט. לאחר הנחת ארבעת הקלפים, מי שזרק את הקלף החזק ביותר הוא הזוכה. קלף מן הצבע השליט, חזק יותר מקלף מצבעים אחרים. השחקן שלוקח את הסיבוב הנוכחי הוא זה שמוביל בסיבוב הבא.
מהלך לדוגמה (היהלום הוא השליט): שחקן א' מוביל עם 9♣, שחקן ב' Q♣, שחקן ג' 7♦, שחקן ד' 8♣. שחקן א'. נשים לב שלשחקן ג' לא היו תלתנים, אחרת היה חייב לשים תלתן. לכן הוא עומד בפני שתי אפשרויות, להיפטר מקלף שאינו חותך, או לשים חותך ולנסות לקחת את הלקיחה. לשחקן ד' היו תלתנים ולכן הוא היה חייב לשים אחד, לכן שחקן ג' ששם את החותך לוקח את הסיבוב. אם לדוגמה לשחקן ד' לא היה תלתן, הוא היה יכול גם לחתוך עם חותך גבוה יותר מ-7 ולקחת את הלקיחה. כאשר משחקים ללא שליט, הכללים זהים אולם כמובן שלא קיימת אפשרות לחתוך (שכן אין שליט). במקרה זה שחקן שאין בידו קלף מהסוג שאיתו פתח המוביל בתור, בהכרח מפסיד את הלקיחה.
[עריכה] מטרת המשחק
מטרת המשחק היא לעמוד בהכרזה על מספר הלקיחות, ולהימנע ממצב של יותר או פחות לקיחות ממה שהכריז השחקן.
[עריכה] הניקוד
- אם עמד השחקן בהכרזתו, יקבל את מספר הלקיחות בריבוע ועוד עשר. למשל - אם הכריז השחקן כי ייקח שלוש לקיחות ועמד בהכרזה זו - יקבל 19 נקודות.
- אם לא עמד השחקן בהכרזתו, על כל לקיחה שלקח יותר או פחות מן המספר שהכריז ירדו לו 5 נקודות. כך למשל אם הכריז שייקח ארבעה קלפים ולקח שישה, ירדו לו 10 נקודות.
- אם הכריז השחקן שייקח אפס לקיחות ועמד בהכרזתו. אם המשחק ב-Down (כלומר פחות מ13 לקיחות הוכרזו) יקבל 50 נקודות. אם המשחק ב-Up יקבל 10 נקודות (0 בריבוע + 10).
- אם הכריז השחקן שייקח אפס לקיחות ולא עמד בהכרזתו. יקבל השחקן 50- נקודות אם לקח לקיחה אחת, ויקבל 5+ נקודות עבור כל לקיחה נוספת. כלומר אם הוכרז שייקח 0, אך לקח 3 לקיחות, השחקן יקבל 40- נקודות. ברור שברגע שהשחקן שהכריז 0 לקח אפילו לקיחה אחת, עליו לשאוף לקחת כמה שיותר לקיחות מאותו הרגע, על מנת לצמצם את הנזק.
[עריכה] וריאציות
- ניתן לשחק ויסט ישראלי גם עם מספר שונה של שחקנים. מכינים חבילת קלפים שמספר קלפיה מתחלק במספר השחקנים, ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים. מכאן, המשחק ממשיך כרגיל.
