ולדימיר גוסינסקי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולדימיר גוסינסקי (רוסית: Владимир Гусинский) נולד 6 באוקטובר 1952, איל-הון ואיש עסקים יהודי-רוסי.
תוכן עניינים |
[עריכה] לפני נפילת ברית המועצות
ולדימיר אלכסנדרוביץ נולד במוסקבה בשנת 1952. הוא התחיל את לימודיו במכללה לנפט וגז על-שם גובקין, אך בשנה השנייה עזב אותם לטובת שרות צבאי. שרת בחיל ההגנה נגד טילים ליד בלגורוד. לאחר שרותו הצבאי חזר למכללה לנפט וגז, אך לא סיים שם את לימודיו. בשנת 1975 עבר גוסינסקי ללמוד במכון לאמנות התיאטרון במחלקת בימאות. בשנת 1980 קיבל תעודת סיום. עבודת הסיום הייתה הצגה לפי מולייר בשם "Tartuf". היא הוצגה לראשונה בתיאטרון המקומי בטולה, ולאור הצלחתה הוצגה על ידי גוסינסקי בכל רחבי ברית המועצות. לאחר מכן חזר למוסקבה ועבד כבמאי ומפיק בפסטיבל לצעירים ב - 1985. ב - 1986 הקים את האיגוד "מטל". האיגוד התעסק בייצור תכשיטים לנשים ובניית מוסכים ממתכת. בשנת 1987 סייע ליורי לוז'קוב, ראש עיריית מוסקבה לעתיד, שמאז היה לפטרונו.
[עריכה] עלייתו לגדולה
לאחר נפילת ברית המועצות הקים גוסינסקי את תאגיד התקשורת הרוסי מדיהמוסט, שכלל בין השאר את ערוץ הטלוויזיה NTV, תחנת רדיו בשם הדי מוסקבה, וכן מספר עיתונים. הערוץ שהיה בבעלותו, NTV, היה למעשה ערוץ הטלוויזיה העצמאי היחיד ברוסיה, ולא היסס למתוח ביקורת על המשטר. בימים אלה היה נחשב גוסינסקי לאחד מהאוליגרכים, חבורת בעלי הון רבי כוח, שהיו מקורבים מאוד לשלטונו של בוריס ילצין. בשנת 1999 החליף ולדימיר פוטין את הנשיא בוריס ילצין. פוטין, איש קג"ב לשעבר, לא אהב את תאגיד התקשורת העצמאי של גוסינסקי, שמתח לעתים קרובות ביקורת על המשטר. גוסינסקי הואשם והורשע בעבירות של הונאה והעלמת מס. תאגיד התקשורת שבבעלותו עבר השתלטות על ידי חברת האנרגיה הממשלתית גזפרום לאחר ששקע בחובות עמוקים, וכיום הוא ממשלתי. לאחר תקופה קצרה בכלא עזב גוסינסקי את רוסיה, וכיום הוא מתגורר בעיקר בישראל.
לאחר בריחתו מרוסיה הוא הקים את רשת התקשורת הלווינית RTVi, המשדרת לעולם דובר הרוסית בארצות הבלטיות, גרמניה, ישראל וארצות הברית.
גוסינסקי היה פעיל בקונגרס היהודי במוסקבה ובקונגרס היהודי העולמי.
גוסינסקי נשוי בפעם השלישית ולו שלושה ילדים.
[עריכה] גוסינסקי בישראל
כאמור, לאחר עזיבתו את רוסיה עבר גוסינסקי לישראל. הוא בעל אזרחות ישראלית, ומקום מגוריו העיקרי הוא ישראל. גוסינסקי השקיע במספר מקומות בישראל. הידועים שבהם: רכישה של כ - 25% ממניות מעריב, קבוצת הכדורסל הפועל תל אביב (אותה עזב לאחר כשלוש שנים-2001-2004), וכן ניסיון להצטרף למכרז על רכישת בזק בשיתוף עם משפחת נמרודי, נסיון שלבסוף לא יצא אל הפועל.
לאחרונה נקשר שמו של גוסינסקי בפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים. החקירה הסתיימה בזיכויו של גוסינסקי מחוסר ראיות [1].
