ולטר פרויס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולטר פרויס (1895 - 1984), עסקן ציוני. הוא נולד בברלין בשנת 1895, סיים את לימודיו התיכוניים בשנת 1913 והחל לעסוק בפעילות ציונית במסגרת הסתדרות הסטודנטים הציונית בגרמניה.
לפני שמלחמת העולם הראשונה פרצה, הוא ביקר בארץ ישראל כתייר. במלחמה שירת בצבא הגרמני. הוא היה קרוב לחיים ארלוזורוב ויחד איתו הוא היה לאחד ממייסדי הפועל הצעיר בגרמניה, שם הוא תפס מקום מרכזי.
פרויס למד כלכלה ועבודה סוציאלית ובשנת 1921 קיבל תואר דוקטור. בשנת 1922 הוא עלה לארץ בהזמנת רמז ופרומקין, ועסק במחקר סוציאלי. בשנת 1934 הוא הקים יחד עם פרץ נפתלי את בית הספר למשפט וכלכלה, בו הוא שימש כמרצה וכדיקאן.
הוא היה פעמיים ציר בקונגרסים הציוניים, בשנת 1929 ובשנת 1935. הוא גם היה חבר במועצת ההסתדרות.
הוא כתב ספרים אחדים, ביניהם את "המעגל נסגר", המתאר את קורות חייו. הוא התגורר בתל אביב ונפטר שם בשנת 1984.
