ועידת חרטום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ועידת חרטום נערכה ב-1 בספטמבר 1967 בעקבות מלחמת ששת הימים והשתתפו בה מנהיגי שמונה מדינות ערביות. ההצהרה שנוסחה בסופה הנחתה את המדיניות הערבית כלפי מדינת ישראל עד מלחמת יום כיפור. ההחלטה קראה ל:
- המשך המאבק נגד ישראל "כדי להבטיח את נסיגת הכוחות הישראליים מאדמה ערבית אשר נמצאת תחת כיבוש מאז ההתקפה של 5 ביוני"
- הפסקת חרם הנפט שהוכרז במהלך המלחמה
- סיום המלחמה בתימן
- סיוע כלכלי למצרים וירדן
הצהרת הסיכום של הוועידה כללה גם את "שלושת הלאוים":
- לא לשלום עם ישראל
- לא להכרה בישראל
- לא לעריכת משא ומתן עם ישראל