זרע יעקב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: נוסח לא אינציקלופדי. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
זרע יעקב היה בנו של המלך דאווית, הוא ראה בכנסייה ובנצרות את הכלים הראשיים לגיבושה של מדינה ולקידומה של לאומיות אתיופית.
זרע יעקב יעקב הבין כי מספר הולך וגדל של אתיופים בעלי רקע דתי ותרבותי שונה החלו לאמץ לחיקם את הדת הנוצרית, עד אשר באמצע המאה ה-14, האחריות הנוספת אשר הוטלה על הכנסייה האתיופית הייתה מעל ומעבר לכוחותיה ויכולותיה וכי המתקנים החינוכיים והארגוניים שלה לא יכלו להמשיך ולספק שירותים לכל המאמנים החדשים. צעדים דרסטיים בארגונם מחדש של מוסדות הכנסייה, וכתיבה מחדש של חוקיה בממלכה, היו חייבים להתבצע לשם כך.
בתקופה קריטית זו תפס זרע יעקב את השלטון והציב בפני עצמו לבצע את הרפורמות בכנסייה האתיופית.
תשומת לבו הופנתה מהר מאוד לנושא אשר במשך זמן רב היווה מחלוקת בין קבוצות דתיות רבות באתיופיה ובין הבישוף באלכסנדרייה, והוא שמירת השבת. נוהג שמירת השבת התפשט בין קהילות רבות ואף בחצר המלכותית באתיופיה, כל זאת בניגוד לעמדת הבישוף ממצרים, אשר ראה בנוהג שמירת השבת, השפעה יהודית, אשר יש לעקור אותה מן השורש.
אולם גם זרע יעקב, כמו אביו לפניו, היה בעד שמירת נוהג זה, לא רק בגלל אמונות דתיות אלא גם בגלל סיבות פוליטיות. העובדה כי זרע יעקב המשיך בנוהג שמירת השבת הביאה לכך שכוחו של הבישוף המצרי ונאמניו, המעטים וחסרי הכוח בממלכה, נשארו בעמדה נחותה זו, כך שהם לא היוו סיכון על שלטונו. נושא נוסף אשר העסיק את מחשבתו לאורך כל תקופת שלטונו הייתה העובדה כי אתיופיה הייתה מוקפת בפגאנים ומוסלמים ממזרח ומערב אשר מהווים השפעה רעה על אנשיו והמאמינים הנוצרים אשר בה.
לכן הוא החל בסדרה של פעילויות אנרגטיות אשר באו בכדי לבצע רפורמות דתיות, ואשר הוכיחו כמה קטנה הייתה השפעתה של הכנסייה בפרובינציות הנרחבות של הממלכה. הוא דרש ואף קיבל מהבישוף של מצרים שני אבונאות שיבואו לאתיופיה בכדי להשתלט על כמות המאמינים אשר גדלה בה, דבר אשר מעולם לא נעשה לפני כן, שכן הבישוף ממצרים הסתפק תמיד באבונא אחד שישרת את הקהילה באתיופיה.
נראה היה כי זרע יעקב, בניגוד לקיסרים האחרים של השושלת הסולומנית, היה היחיד אשר הצליח להבין את גודל הבעיה אשר הביאו עימם הפגאנים והמוסלמים לעדת המאמינים הנוצרים יותר מכל דבר אחר. בעקבות הבנה זו הוא תכנן את תוכנית הרפורמות שלו עוד לפני שהוא תפס את שלטון הכתר בממלכה.
אין ספק כי ניסיונותיו של זרע יעקב לשלב את השטחים הכבושים, להטמיע את תושביהם בתרבות האתיופית הנוצרית ולספק בסיס איתן הן לכנסייה והן למדינה, עלו על אלה של קודמיו או של יורשיו, והפכו אותו לשליט הבולט בתקופה הסולומנית כולה.
