חוק גיי-ליסק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק גיי-ליסק - אחד מחוקי הגז האידאלי, אשר נוסח בשנת 1802 על-ידי הפיזיקאי הצרפתי לואי ז'וזף גיי-ליסק. החוק אומר, שעבור גז שנמצא בנפח קבוע , הלחץ
והטמפרטורה
(בקלווין) נמצאים ביחס ישר, כלומר: בהינתן גז שתופס נפח קבוע, ככל שנחמם אותו יותר, הלחץ שלו יגדל, ולהיפך.
ובניסוח מתמטי: , או
.
חוק גיי-ליסק הוא מקרה פרטי של משוואת הגז האידאלי לתהליך איזוחורי (שווה-נפח).
חוק אחר של גזים, הקרוי על שמו של גיי-ליסק, קובע שהיחס בין נפחי שני גזים לבין נפח התוצר המתקבל מתגובתם, אם גם הוא גזי, הוא מספר שלם קטן. על-סמך חוק זה, שגיי-ליסק גילה ב-1809, ניסח אמדאו אבוגדרו את השערתו, שהיא הבסיס לסטויכומטריה של גזים.