חטיבת יפתח
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חטיבת יפתח (חטיבה 11), היא חטיבת פלמ"ח שהוקמה בגליל בסוף אפריל 1948.
בראשיתה כללה החטיבה שני גדודים: הגדוד הראשון שחנה במשקי העמק, פעל בעמק בית שאן, בגלבוע, באזור חיפה ובגליל המערבי, והגדוד השלישי שפעל בגליל המזרחי ובגבולותיו. בשלהי 1948 הצטרף לחטיבה גם הגדוד השני, שחנה בנגב בראשית המלחמה והשתייך אז לחטיבת הנגב (היא חטיבה 12).
בתחילה הייתה החטיבה כוח משימה שהורכב מהגדודים הראשון והשלישי, בפיקודו של מפקד הפלמ"ח יגאל אלון. שמו של המבצע ניתן לו על-ידי יגאל ידין, ראש אגף המבצעים במטכ"ל, על-פי שמו המחתרתי של אלון: יגאל פייקוביץ, תל-חי (פייקוביץ הוא שמו המקורי של אלון). ערב הכרזת המדינה והקמת צה"ל, עת התארגנו גדודי הפלמ"ח וחילות ההגנה מחדש בחטיבות, אוחדו הגדודים הנ"ל לחטיבה שנשאה את שם המבצע בו השתתפה, ושמואל ("מולה") כהן מונה למפקדה.
מראשיתם ועד לימים האחרונים של מלחמת העצמאות, התהוו גדודי יפתח בעיקר מאנשי משקים, קבוצות הכשרה, מגוייסים בודדים ואנשי גח"ל. בפרוץ המלחמה היו הפלמ"חאים פזורים במחנותיהם במשקי העמקים והגליל. הם הוטלו למשימות בנקודות תורפה של האזורים בהם שכנו: אבטחת דרכים והקשר הרצוף בין הגליל, העמקים ומרכז הארץ, אבטחת יישובי הספר ושמירה על הגבולות הצפוניים ומעברות הירדן.
כבר בשלבים הראשונים של המלחמה ביצעו הגדודים פעולות התקפיות: ב-15 בפברואר 1948 ביצעה יחידה מהגדוד השלישי פשיטה ארוכת-טווח על הכפר הערבי סעסע, והטילה מבוכה במחנה הערבי. יחידות מהגדוד התערבו בהתקפה על טירת צבי, תקפו מהאגף את צבא ההצלה וגרמו לו אבידות קשות. בתחילת אפריל 1948 פעל הגדוד הראשון לראשונה בפעולה גדודית, והנחיל מפלה לצבא ההצלה שתקף את משמר העמק.
פעולותיה העיקריות של החטיבה בגליל המזרחי היו בכיבוש טבריה וצפת, במבצעי יפתח ומטאטא, בהתקפות על משטרת נבי-יושע, בקרבות מלכיה, ובהדיפת הסורים מעמק הירדן. ביוני 1948 הועברה החטיבה למרכז הארץ, השתתפה במבצע יורם, בניסיון לכבוש את לטרון ומאוחר יותר במבצעי דני, גי"ס ויואב.
