חמוציות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| חמוציות | |
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו פסיגיים |
| סדרה: | אברשאים |
| משפחה: | אברשיים |
| סוג: | Vaccinium |
| מין: | Oxycoccus |
החמוציות הם קבוצה של שיחים גמדיים ירוקי-עד. הם מצויים בביצות חומציות באזורים הקרירים בחצי הכדור הצפוני. חמוציות הם שיחים נמוכים בדרך כלל פחות מ-10 ס"מ), בעלי גבעולים דקים וקשיחים ועלים קטנים. הפרחים בצבע ורוד כהה עם עלי כותרת קטנים, מה שמשאיר את עמודי העלי והאבקנים גלויים לעין. הפרי גדול מהעלים וצבעו לבן עד להבשלה, אז הוא נהיה אדום.
[עריכה] היסטוריה
חמוציות נאכלו על ידי תושבים של החוג הארקטי, ועדיין הם נחשבים לפרי בר פופולרי בסקנדינביה ורוסיה. בסקוטלנד החמוציות היו גידול בר אך עם העלמות תנאי הגידול נעשו החמוציות פחות ופחות שכיחות. חלק מהילידים בצפון אמריקה הכירו את החמוציות, ובפי מספר שבטים הם כונו "סָסְמָנָשׁ". בערך ב1620 הם הציגו את החמוציות למתיישבים האנגלים במסצ'וסטס שהפכו אותם לאחד המרכיבים בסעודת חג ההודיה.
[עריכה] גידול ושימושים
כיום, שדות מסחריים לגידול חמוציות פועלים בטכניקה של הצפה. כשהפירות בשלים הם צפים על פני המים, כך שתהליך הגידול כולל הצפת השדה, ניעור השיחים, איסוף הפירות והעמסתם על משאיות.
חמוציות נאכלות בדרך כלל כלפתן פירות או רוטב חמוציות. הן משמשות גם באפיית מאפינס ועוגיות, אך לא מקובל לאכול אותן לבד כמו קרובי משפחתן האוכמניות, הפטל והתותים.
בארץ נמכרים שני מיני חמוציות מיובשות: חמוציות זרש, קטנות, חמוצות ובעלות חיי מדף קצרים יותר, וחמוציות גדולות ומתוקות יותר.
מיץ החמוציות מומתק בדרך כלל, ומעורב במיץ של פירות אחרים. למיץ מיוחסות תכונות רפואיות הקשורות בהפחתת סיכוי לדלקת בדרכי השתן. כמו כן יש המשתמשים בחמוציות במקרים של שיתוק עמוד השדרה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חמוציות |
