חסידות פשיסחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חסידות פשיסחה היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי יעקב יצחק מפשיסחה, שכונה גם בשם "היהודי הקדוש". רבי יעקב יצחק, היה תלמידו של החוזה מלובלין. ממשיך דרכו היה רבי שמחה בונים מפשיסחה, שהרחיב את החסידות ופיתח אותה. לאחר מותו של רבי שמחה בונים מפשיסחה התפצלה מהחסידות קבוצה אשר הקימה את חסידות וורקא.

[עריכה] השקפת פשיסחה

החסידות חרטה על דגלה את החתירה המתמדת אל האמת, יחד עם אי אהבה אל השקר. לפיכך, אל לו לאדם להחזיק עצמו בדרגות רוחניות נעלות, אלא אם כן הוא יודע היטב כי הוא נמצא בהם.

אי אהבה אל השקר הביאה את החסידים לעתים לעשות מעשים קיצוניים נגד כל אדם בו חשדו למתחזה ושקרן - אחד המציג את עצמו כצדיק. לפיכך, לא מיהרו החסידים לקבל על עצמם מרות והנהגה של אדמו"ר, אלא אם כן בדקוהו בשבע עינים. שמם של חסידי פשיסחה יצא בעולם וחסידויות אחרות הביעו מורת רוח על מעשיהם הקיצוניים.

[עריכה] ספרי חסידות פשיסחה

• "קול שמחה" - מאת תלמידו של רבי יעקב יצחק מפשיסחה
• "מי השילוח" - מאת רבי מרדכי יוסף מאיזביצא
• "תורת כהן" - מאת רבי זושא אב"ד פלאצק
• "ביכורי אביב" - מאת רבי יעקב אריה מראדזימין

[עריכה] ספרי תולדות ימי פשיסחה

• "מאיר עיני הגולה"
• "תפארת ישראל"
• "עשר זכיות"
• "שלשה ספרים"
• "בין לובלין לפשיסחה".