חשיבה בשחור לבן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חשיבה בשחור לבן הוא כשל לוגי של כשלי אי-רלוונטיות השייך למשפחת הכשלים טווח ביניים, שבו נטען כי עמדה מסוימת היא האמת משום שהעמדה המנוגדת אינה אמת, תוך התעלמות מסיוגים, טווח ביניים, פשרות או עמדות חלופיות. תת-קטגוריה חשובה של "חשיבה בשחור לבן" הוא הכשל הנפוץ שבו נטען כי אם איננו יכולים לפתור בעיה באופן שלם, אין צורך לעשות דבר.
חשיבה על דרך האלימיניציה היא כמובן דרך טובה להתמודד עם בעיות, אך כאן ישנה חמיקה מהעובדה שלרוב הבעיות הן מורכבות יותר ואינן ניתנות להגדרה במונחים של שחור ולבן, נכון באופן מוחלט או לא נכון באופן מוחלט.
דוגמאות:
- "אנחנו חייבים לאסור בחוק מכירת סכיני מטבח. יש אנשים שמשתמשים בסכינים כאלה כנשק לכל דבר, ולכן אסור להרשות שימוש בכלי הנשק הבלתי חוקיים הללו".
- "אני תומך בחרם צרכני נגד חברות הסלולר, אבל התרומה שלי לא תשנה שום דבר ולכן אני מתכוון להמשיך להשתמש בטלפון הסלולרי כרגיל".
