טבח תל א-זעתר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טבח תל א-זעתר בוצע על ידי מיליציות נוצריות במחנה פליטים פלסטיני, במהלך מלחמת האזרחים הלבנונית ב-12 באוגוסט, 1976.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
מחנה הפליטים תל א-זעתר בפאתי ביירות שיכן בתוכו כ-20,000 פליטים פלסטינים ממלחמת העצמאות הישראלית ב-1948. בקיץ 1976, אלפי חברי מיליציות נוצריות מרוניות הטילו על המקום מצור, בתמיכת נשיא סוריה חאפז אל-אסד שהתערב במלחמת האזרחים ב-1976, נגד "המחנה הרדיקלי" (של הפלסטינים, הדרוזים והמוסלמים).
המחנה נחשב למעוז אש"ף והתנועה הלבנונית הלאומית של המחנה הרדיקלי, וכ-1,500 לוחמים מארגונים אלו שהו במקום. המחנה היה מבוצר היטב, ונחפרו בו תעלות תת-קרקעיות להגנה ואחסון תחמושת. מאחר שהמחנה נמצא במזרח בירות, בצדה הנוצרי של העיר, הוא הותקף לעתים קרובות על ידי המיליציות הנוצריות.
[עריכה] הטבח ואחריתו
ב-12 באוגוסט, לאחר מצור לא רציף של מספר חודשים, המחנה נפל. במהלך החודשיים האחרונים, המצור הודק בתמיכת סוריה. ההפגזה הארטילרית במהלך הלחימה, הרסה את מרבית המחנה. הגרסאות חלוקות בשלב זה: הפלסטינים טוענים כי תושבי המחנה שנותרו פונו ממנו בכוח למערב בירות (המוסלמית), וחלקם נרצחו. במהלך הפינוי, הכוחות הנוצריים ירו בשיירות של פליטים, ואחרים נהרגו מדקירות סכין ורימונים עוד במהלך שהותם במחנה; כמו כן, אנשי המיליציות ביצעו מעשי אונס רבים.
לטענת הנוצרים, מלבד זאת שלוחמי אש"ף מנעו את עזיבתם של התושבים הנצורים, הרי שבנוסף מרבית המתים נהרגו בקרבות על כיבוש המחנה, ולא בוצע טבח.
לאחר פינוי התושבים נהרס המחנה, כדי למנוע את שיבת תושביו. מקרי חטיפה רבים אירעו בביירות לאחר היוודע הדבר. רבים מהפליטים ששרדו, שוכנו על ידי אש"ף בכפר הנוצרי דאמור[1], בו הפלסטינים ביצעו טבח בנוצרים ב-20 בינואר.
הטבח הוביל לביקורת חריפה על סוריה בעולם הערבי ובקהילה הבינלאומית. נטען גם כי מקרה זה תרם להתגברות התנגדותם של הסונים בסוריה, לשלטון העלאוי, שבסופו של דבר התפרצה במרידה נגד המשטר (ראו למשל טבח חמאת). לאור זאת, סוריה הפסיקה את מתקפתה נגד אש"ף והתנועה הלבנונית הלאומית של המחנה הרדיקלי, והסכימה לכינוס הליגה הערבית, שהביא להפסקה זמנית בלחימה.
[עריכה] מספר הנספים
קיימות מספר הערכות שונות לגבי מספר ההרוגים כתוצאה מהמצור והטבח. במקום אחד מוערך כי כ-3,000 פלסטינים, מרביתם אזרחים נהרגו[2], מקומות אחרים מעריכים כי 2,000 נהרגו ו-4,000 נפצעו[3], מקום אחד טוען כי נהרגו "מספר אלפים"[4], ומקום נוסף קובע כי יחד עם טבח קרנטינה נהרגו בשני המקרים כ-2,000 איש[5].
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ראו פה ב-12 באוגוסט
- ^ William Harris, Faces of Lebanon. Sects, Wars, and Global Extensions (Markus Wiener Publishers, Princeton, USA 1996) עמוד 165
- ^ ראו פה, 12 באוגוסט
- ^ ראו כאן
- ^ ראו פה
| השבת השחורה | טבח קרנטינה | טבח דאמור | טבח תל א-זעתר | טבח סברה ושתילה | יום הסכינים הארוכות | מלחמת ההרים | מלחמת המחנות |
