טוביה קושניר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טוביה קושניר (12 באוקטובר 1923 - 15 בינואר 1948) היה בוטנאי (חוקר טבע) ארץ-ישראלי.

תוכן עניינים 1 תולדות חייו 2 צמחים הנקראים על שמו 3 כתביו 4 לקריאה נוספת

[עריכה] תולדות חייו

קושניר נולד בירושלים בשנת תרפ"ד. הוריו היו שמעון ואסתר, חלוצים בני העלייה השנייה ותושבי כפר יחזקאל אשר בעמק יזרעאל. הם התגרשו בהיותו בן 14. קושניר החל להתעניין בטבע עוד בהיותו בבית הספר ומצא ממצאים שהיו נדירים בזמנו. קושניר גילה את את השושן הצחור (בכרמל), סלמנדרות ואת הדבורנית הגדולה (בזמנו הייתה ידועה רק במדבר יהודה).

באחד מסיוריו עם נח נפתולסקי (בוטנאי שהיה חבר של אביו), נפגש טוביה עם ד"ר מיכאל זהרי מהמחלקה הבוטנית של האוניברסיטה העברית ואף התכתב איתו. לאחר סיום לימודיו עבר קושניר לבית משפחת זהרי בירושלים. במלחמת העצמאות קושניר התגייס לפלמ"ח. הוא הצטרף לשיירת הל"ה שנועדה לעזור לגוש עציון, ונהרג יחד עם שאר המחלקה, על ידי ערבים מאזור בקעת בית צוריף, ב-ה בשבט תש"ח.

[עריכה] צמחים הנקראים על שמו

• סתוונית טוביה - מין מיוחד של סתוונית, הגדל רק במדבר יהודה, צפון הנגב וצפון סיני. הפרח בהיר ואבקניו כהים - ירוק ארגמן.
• אירוס עוזיהו - צמח נדיר הדומה לאירוס הארצישראלי, מצוי בנגב ולא גדל מחוץ לארץ ישראל. נקרא בעבר אירוס טוביה.

[עריכה] כתביו

• מחקרי טבע ומכתבים. הוצאת "עם עובד", תל־אביב (תש"ט).

[עריכה] לקריאה נוספת

• דבורה עומר, סערה באביב. הוצאת "י. שרברק", תל־אביב (תשמ"ז - 1987). ביוגרפיה של טוביה קושניר.
• שמעון קושניר, האיריסים עודם פורחים. הוצאת "עם עובד", תל־אביב (תשל"א- 1971). אוטוביוגרפיה של שמעון קושניר, אביו של טוביה.
• טוביה קושניר, מחקרי טבע ומכתבים. הוצאת "עם עובד", תל־אביב (תש"ט). חלק ממכתביו וממחקריו של טוביה, כונסו על ידי בני משפחתו לאחר מותו.