טרנס-יוצא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טרנס-יוצא הוא מונח שטבעה החוקרת שרית ברזילאי ומתייחס ליוצאים בשאלה מסוג ייחודי - אלו אשר איבדו את אמונתם הדתית האורתודוקסית ואינם מקפידים עוד על שמירת המצוות, אך עדיין חיים בתוך חברה חרדית ומציגים כלפי חוץ חזות חרדית. לטרנס-יוצא יכול להיחשב גם מי שלא איבד כליל את אמונתו, אך עיצב אותה בצורה מתונה בהרבה מזו המקובלת בחברה שבה הוא ממשיך לחיות.
פתח לעולמם של הטרנס-יוצאים נותנת רשת האינטרנט. אלו יכולים למצוא בה בימה חופשית ומוגנת יחסית באמצעות כתיבה בבלוגים ובפורומים. טרנס-יוצאים משתמשים בהם בכינויים כמו "חסיד מורד", "כופר עם שטריימל" ו"מאמין בעל כורחו".
הסיבות למצב של "טרנס יוצאוּת" יכולות להיות מגוונות. ביניהן:
סיבות "רציונליות":
- חשש לפגוע במשפחה: הורים, בן זוג, ילדים.
- תחושה שהשהות בקהילה הדתית נוחה על אף הדיסוננס באמונה ובקיום המצוות.
- תלות כלכלית בקהילה הדתית.
- תחושה שאין בידי הפרט הכישורים הנדרשים או המוטיבציה להתערות בחברה החילונית.
סיבות רגשיות:
- היות הפרט "דתי" ברגשותיו ובהשתייכותו החברתית. הוא לא לגמרי דתי, אבל רגשית יש בו הרבה דתיות.
את הפנים המגוונות שלובש הטרנס-יוצא בנסיבות שונות ניסחה טרנס-יוצאת (אצל ברזילאי, עמ' 105)
- "אמרתי לעצמי שאם אבא שלי היה יודע שבליל יום כיפור אני נמצאת עם גר-גוי ושוחה בים ואוכלת ארוחת בוקר במלון, הוא היה מ-ש-ת-ב-ץ".
ברזילאי גם טוענת כי להרגשתה הטרנס-יוצאים שהיא הכירה היו אנשים מאוד אנרגטיים וכו'.
למרות שבקרב הציבור החרדי התופעה בולטת לעין יותר, היא קיימת גם בציבור הדתי לאומי. בציבור זה היא קיימת בצורה מצומצמת יותר, בגלל החופש הרב יותר הקיים בחברה זו, ועיקרם של הטרנס-יוצאים הם צעירים, שחיים במצב זה כשלב אחד לפני יציאה מוחלטת בשאלה. בציבור הדתי לאומי טרנס-יוצא נקרא לעתים קרובות "דתל"פ" (דתי לפעמים), על משקל "דתל"ש" (דתי לשעבר).
[עריכה] קישורים חיצוניים
- חרדים בשאלה, קומונה בתפוז
- יוצאים בשאלה, פורום בתפוז
[עריכה] לקריאה נוספת
- שרית ברזילאי, לפרוץ מאה שערים, ידיעות אחרונות, 2004
