טרצו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טֱרֵצוֹ (הידוע יותר בכינוי בָלַאטַה) הוא שם לאריחי ריצוף משוייפות העשויות מבטון לבן וחצץ (אגרגט).
תהליך ייצור הטרצו כולל יציקת תערובת בטון לבן וחצץ על אריח בסיס אשר עשוי בדרך כלל מיציקת בטון. לאחר ההתקשות עובר האריח לשיוף חלקו העליון ובכך לחשיפת מרקם אבני החצץ.
יישומו של הטרצו בארץ הינו על מצע חול נקי ושכבת טיט הדרושה לפילוס (יישור באמצעות פלס) האריח.
יתרונותיו של הטרצו הינו מחירו הנמוך (בהשוואה לאריחי שיש, אבן ואריחי ריצוף טבעי אחר וגם מהקרמיקה שייצורה כרוך בשריפה) ועמידותו הגבוהה לשבר (כתוצאה מעומס פיזי). חסרונותיו של הטרצו הינם עמידותו הנמוכה לאיכול בחומצה והיותו סופג.
הטרצו היה לריצוף הפנים הנפוץ ביותר בישראל החל משנות הארבעים ועד לראשית שנות התשעים. עד לשנות השבעים היה נפוץ מאוד הריצוף בטרצו מרובע במידה של 20 סנטימטר שבו כמות חצץ נמוכה יחסית ובטון לבן לא מגוון בעל תצורה כללית אופיינית. לאחר מכן גדל מגוון הדגמים שבחלקם אגרגטים ייחודיים ובטון מגוון כמו כן גדל השימוש במידה של 30 סנטימטר. בשנות התשעים פחת מאוד השימוש בטרצו.
