יהודה קן דרור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יהודה קן דרור (8 בפברואר 1935 - 3 בינואר 1957), חייל צה"ל, נפל במבצע קדש. על מעשיו זכה לאחר מותו בעיטור הגבורה - העיטור הגבוה ביותר שניתן בצה"ל.

יהודה קן דרור נולד בירושלים, בן לשלמה, שעלה בילדותו מסוריה, ושמחה, שעלתה בילדותה מעיראק. יהודה היה אחד מתשעה ילדים במשפחה. אחיו, אלי, נהרג במלחמת העצמאות

בדצמבר 1953 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת הצנחנים, ובמבצע קדש לחם, כחייל מילואים, כנהג הג'יפ של סא"ל אהרון דוידי, מפקד גדוד מילואים, ונמנה עם הכוחות שלחמו במעבר המיתלה.

ב-31 באוקטובר 1956, התנדב לנהוג בג'יפ אל תוך מעבר המתלה, בפעולה שהסיכויים לצאת ממנה חי היו קלושים ביותר, על מנת למשוך אליו את אש הלוחמים המצרים שהסתתרו במעבר. קן דרור נסע לאורך 500 מטרים, ובמהלך נסיעתו נורתה עליו אש עזה, מרובים, מקלעים, בזוקות וררנ"טים. בכך סייע לחשוף את מקורות הירי המצריים, מנע מהם להתקיף את חיילי יחידתו, ואיפשר לחבריו לנצח בקרב העקוב מדם.

במהלך נסיעתו ספג קן דרור פגיעות רבות מאש המצרים, ונפצע באורח אנוש. חבריו ליחידה חשבו שנהרג, אך לאחר שעות אחדות הצליח לזחול אליהם. כעבור חודשיים, ב-3 בינואר 1957, מת מפצעיו.

על מעשיו זכה לאחר מותו בעיטור הגבורה - העיטור הגבוה ביותר שניתן בצה"ל, על "מעשה גבורה עילאית שנעשה נוכח פני האויב, תוך חירוף נפש".

על פי גרסתם של שני לוחמים ביחידה [1], שפורסמה רק בשנת 2007, לא התנדב קן דרור למשימה, אלא הסכים לבצעה לאחר שמפקד הגדוד אהרון דוידי פקד עליו כן. על טענה זו הגיב לוחם אחר ביחידה [2]: "ההתנדבות, לפי הכתבה, היא התייצבות לפני מפקד והכרזה פומבית על נכונות לבצע מטלה. התנדבות כזאת הייתה נחשבת כבדיחה גרועה בימים ההם. ... במונח 'התנדבות' ראינו, ראשית לכל, 'נכונות'. מי שפנו אליו ולא רצה לגלות נכונות, הצהיר על כך וקיבל פטור. כל האחרים, היו מתנדבים". תא"ל (בדימוס) יצחק יעקב (יצה) הגיב אף הוא בעניין זה: "כאשר אומרים למישהו לך להיהרג, והוא הולך מבלי להגיב במלים או בתנועה, יש בכך משום גבורה עילאית והתנדבות".