יהושע גלזר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מידע אישי | ||
---|---|---|
תאריך לידה | 1927 | |
גובה | ||
תפקיד | חלוץ | |
מועדונים מקצועיים | ||
מכבי תל אביב | ||
נבחרת לאומית |
||
נבחרת ישראל בכדורגל |
יהושע גלזר (נולד ב-1927) כדורגלן ישראלי שנחשב לאחד מגדולי כדורגלני ישראל בכל הזמנים, ונמנה על מבקיעי השערים המוכשרים שביניהם. כל ימיו שיחק בקבוצת מכבי תל אביב.
יהושע גלזר (שהיה מוכר יותר בכינויו "שייע" ) נולד בארץ ישראל ב-1927 ובילה את ילדותו בתל אביב הקטנה. החל לשחק בקבוצת הילדים "מכבי מיכאל ת"א" וממנה עבר לקבוצת הבוגרים. זכה עם קבוצתו באליפות הליגה הראשונה אחרי קום המדינה ומאז זיכה אותה בשלל תארים בזכות כושר ההבקעה שלו. את ראשית דרכו עשה דווקא כמגן אך עד מהרה התקדם לעמדת החלוץ המרכזי וזכה באורח קבע ב"חולצה מספר 9" (זו גם שם החוברת האוטוביוגרפית שכתב בשנות ה-50 עם העיתונאי יזהר ברנר). ניכר בחוש ההומור שלו שבא לידי בטוי על המגרש ומחוצה לו.
גלזר, שצורף לנבחרת הלאומית מיד עם הצטרפותו לקבוצת הבוגרים של "מכבי ת"א", הבקיע 18 שערים במסגרת 32 משחקים בינלאומיים בהם שיחק. ממוצע גבוה ביותר שאף כדורגלן ישראלי לא הגיע אליו.
אחד המשחקים הבלתי נשכחים שלו היה נגד נבחרתה של ברית המועצות ב-1956 באצטדיון רמת גן שהסתיים בהפסד 2:1 (משחק הגומלין במוסקבה הסתיים בתבוסה 5:0) רגע השיא במשחק, שהתקיים באצטדיון הלאומי ברמת גן לעיני 60000 צופים, היה כשהובקע שערו של השוער הרוסי האגדי לב יאשין בנגיחה אדירה לבין חיבורי הקורות , והתוצאה הושוותה ל-1:1.
עד היום מרגשת ההקלטה ההיסטורית של השדר הבלתי נשכח נחמיה בן-אברהם מהמשחק. לאחר הבקעת השער של נחום סטלמך קרא בן-אברהם על רקע צהלות הצופים: "אני מעביר את המיקרופון לרשות הקהל...!".
למרות שישראל הפסידה באותו משחק בתוצאה 2:1, נחשבה התוצאה להישג של הנבחרת, המשחק היה מעין דו-קרב בין דוד לגלית. למעשה הייתה נבחרתה של ישראל קרובה ליצור סנסציה על-ידי השוואת התוצאה לקראת סיום המשחק. כשתי דקות לקראת הסיום פרץ "שייע" לכוון השער של יאשין ופתאום נוכח לדעת שהוא ניצב יחיד נגדו ובינו לבין השער מפריד רק השוער. גלזר מרוב התרגשות בעט בעוצמה ישר לידיו של יאשין במקום לכוון לצידי השער. את אנחת האכזבה של הקהל העצום אין לשכוח, אך גם את דבריו של מרכיב הנבחרת דאז( הייתה פונקציה כזאת אז): "טוב שגלזר החמיץ את השער, אחרת היינו צריכים לראות אותו בנבחרת עוד דור לפחות!". אכן היו כאלה שהפופולריות של גלזר הייתה להם לזרא, בלוריתו המתנפנפת (הסמל המסחרי שלו) והברקותיו על המגרש וליצנותו מחוצה לו, לא חיפו על היותו שחקן עצל מעט שנראה שהיה מחכה רק לקבל את הכדור ולפרוץ לשער.
גלזר פרש מהמשחק בגיל 35 והמשיך לעבוד באגד, שם הייתה לו מנייה, שקיבל כדי שלא יעזוב לקבוצה טורקית שחפצה ביקרו.
יהושע גלזר קיבל את התואר "חלוץ היובל" במלאת 50 למדינה, יחד עם חברו לנבחרת החלוץ נחום סטלמך.
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
![]() |