יעקב אפשטיין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב אפשטיין (10 בנובמבר 1880 - 19 באוגוסט 1959) פסל יהודי.
אפשטיין נולד בניו יורק להורים יהודים מהגרים מפולין ומרוסיה. למד פיסול בניו יורק ואחרי כן בפריז. בשנת 1905 הגיע ללונדון, השתקע ויצר את רוב עבודותיו. המאפיין את יצירותיו, שהן יצוקות בארד ודמויות גדולות מאבן שמביעות רגשות מסוימים לדת. אפשטיין פיסל אישים מפורסמים כמו וינסטון צ'רצ'יל, ג'ורג' ברנרד שו, אלברט איינשטיין, חיים ויצמן וג'וזף קונראד. רבות מיצירותיו מצויות במוזיאון ישראל, כמו כן אחר מפסליו הדתיים והמפורסמים ביותר "ישו בהוד" שניצב בקשת הכנסייה ללנדף שבווילס. אפשטיין היה אחד מגדולי הפסלים של המאה ה-20.
יצירתו של אפשטיין, כמו של רבים מבני דורו בתחילת המאה ה-20, הושפעה בתחילתה מן הפיסול של העולם העתיק דוגמת אמנות מצרים העתיקה או מסופוטמית, שומרית או בבלית, אותה הכירו האמנים במוזאונים. השפעה זו בולטת, למשל, במצבה אותה יצר האמן לקברו של אוסקר ווילד בפאריס. במצבה יצר אפשטיין מעין דמות מכונפת קדומה, אולם שילב אותה במבנה מרובע ומופשט כדוגמת האמנות המודרנית.
ספרו של יעקב אפשטיין, "יהי פיסול, פרקי אוטוביוגרפיה" תורגם ויצא לאור בהוצאת מוסד ביאליק.
קברו של אוסקר ויילד בבית הקברות פר לשאז. אחת ההזמנות המוקדמות שקיבל הפסל |
הביקור, 1926, ברונזה. מוצג בגן הפסלים במוזיאון ישראל |
[עריכה] לקריאה נוספת
- יהי פיסול , פרקי אבטוביוגראפיה, מאת יעקב אפשטיין, מתורגמים בידי מרדכי נרקיס.