יעקב מזא"ה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יעקב מזא"ה (1859 - 1924) – רב, סופר, עסקן ציוני ומשפטן. (מזא"ה - ראשי תיבות מזרע אהרון הכהן).
מזא"ה נולד ב-1859 במוגילוב ע"נ דנייפר. במקביל לחינוך תורני, למד בגימנסיה בקרץ' ולאחר מכן משפטים באוניברסיטת מוסקבה. ב-1890 אירגן קבוצת בעלי הון להתיישבות בארץ ישראל וניהל משא ומתן על רכישת קרקע בגליל.
הרב מזא"ה כיהן כרב הראשי של מוסקבה. הוא מונה כרב "מטעם" - כלומר מונה על ידי השלטונות כנציגם כלפי הקהילה היהודית. למרות זאת, נחשב כאחד ש"אדרת הרבנות הולמתם". הוא התפרסם בעולם היהודי בעקבות עדותו האמיצה כעד ממומחה במשפט בייליס, בה הזים את עלילת הדם כמומחה ליהדות ובזכות כשרון הנאום שלו.
הרב מזא"ה נפטר ב-1924 במוסקבה. מעזבונו הספרותי - ארבעה כרכים של זכרונות. כתב גם מאמרים בשמות העט סעדיה אהרוני, יעקב הכהן וכוכב.
רחוב מזא"ה בתל אביב נקרא על שמו.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- זאב רבינר - הרב מזא"ה
- קוטיק - משפט בייליס
