כזב פתטי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כזב פתטי הוא כשל לוגי ואמצעי רטורי, ספרותי ושירי נפוץ, שבו מתייחסים לעצמים דוממים או לישויות קונספטואליות כאילו היו בעלי מחשבות או תחושות. מושג זה קרוב במשמעותו לחיפצון ולהאנשה.
דוגמאות:
-
- "ניסיתי וניסיתי, אבל המחשב פשוט לא רוצה להדלק!"
- "במסגרת האבולוציה בעלי החיים רוצים להתפתח ולכן נוצרת השונות ביניהם".
- "עצם בתנועה, בגלל המסה שלו, רוצה להמשיך בתנועה".
במקרים אחרים, המכונים גם "היפוסטטיזציה" או "ראיפיקציה" מתייחסים למושג מופשט כאילו היה ממשי. כשל זה מתרחש גם כאשר מתייחסים לשינויים שניתן לבצע רק ביחס לדברים ממשיים מוצעים לביצוע ביחס למושגים מופשטים. כשל זה קיים גם כאשר מתייחסים למושג מופשט כאילו אין לו קשר לדברים הממשיים שהוא הפשטה שלהם.
דוגמאות:
-
- "ישנם גופים אידאלים, המכונים אוניברסליים, שניתן לראות אותם באמצעות מדיטציה".
- "אנחנו צריכים להעניק מעט מהדמוקרטיה שלנו לפלסטינים, החסרים אותה כל כך".
