כירורגיה של היד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ענף הכירורגיה של היד עוסק הן בטיפול כירורגי והן בטיפול בלתי כירורגי של מצבים ובעיות ביד או בגפיים העליונות (מקצה האצבעות ועד לכתף). ניתוח של היד יכול להתבצע על ידי מנתחים כלליים, מנתחים אורתופדיים או מנתחים פלסטיים. כירורגים של היד מבצעים מגוון רחב של ניתוחים כגון: תיקון שברים, הפחתת לחץ בעצבים ושיקום פציעות או פגמים מולדים.
כענף נפרד ועצמאי בכירורגיה הופעלה הכירורגיה של היד בראשונה במלחמת העולם השניה על ידי ד"ר סטרלינג באנל, מנתח מסן פרנסיסקו, שהגיע ראשון למסקנה מרחיקת לכת כי ריבוי הפגיעות המלחמתיות מחייב להקדיש תשומת לב מיוחדת לשיקום היד, איבר חשוב אצל האדם. ביוזמתו של ד"ר באנל הוקמו בארצות הברית מרכזים רפואיים לריכוז הטיפול בנפגעי היד, בפיקוח מומחים שבחרו להתמסר לטיפוח ענף חדש זה בכירורגיה. שיקום היד הפגומה כולל תיקון גידים פגומים, כלי-דם, עצבים, עצמות ורקמות. אחרי המלחמה הואץ פיתוחו של ענף זה בעולם, אולם בארצות רבות נעשה עדיין שיקום היד הפגומה במסגרת המחלקות הכירורגיות הכלליות או הפלאסטיות.
היחידה הראשונה בישראל לכירורגיה של היד הוקמה במחלקה האורתופדית בבית החולים קפלן ב-1967, על ידי פרופסור איזידור קסלר, בעקבות המקרים הרבים של הפגיעה ביד בקרבות מלחמת ששת הימים. ב-1973 הייתה היחידה למחלקה מיוחדת בהשפעת הריבוי של פגיעות מלחמתיות במלחמת יום הכיפורים.
פרופסור קסלר (1926 - 2007), יליד בולגריה ובוגר אוניברסיטת סופיה שהשתלם בפינלנד וארצות הברית, נחשב לאבי הכירורגיה של היד בארץ, והיה לפרופסור בעל שם עולמי. פרופ' קסלר ראה בענף זה את אחד האתגרים הגדולים של הכירורגיה המודרנית. פרופסור קסלר אף פיתח מכשיר רפואי, הקרוי על שמו, אשר בכל רחבי העולם נעשה בו שימוש והיווה פריצת דרך - "דגם קסלר" - מכשיר מתיחה להארכה של חלקי יד חסרים.
