כשל רגרסיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כשל רגרסיה הוא כשל לוגי רטרודוקטיבי שבו רגרסיה לעבר הממוצע אינה נתפשת כתנודה טבעית אלא כנגרמת מסיבה ספציפית. לעתים קרובות מדובר בסוג מיוחד של כשל פוסט הוק (מתאם אקראי).
אחרי ביצועים שמעל לממוצע יש בדרך כלל ביצועים שמתחת לממוצע, תופעה הידועה בסטטיסטיקה בשם רגרסיה לכיוון הממוצע. עם זאת, אנשים נוטים לניבויים לא-רגרסיביים שמהם משתקפת ציפיה להמשך הביצועים שמעל לממוצע כאילו היו אלו הממוצע (ר' גם היוריסטיקת ייצוגיות). נוסף על כך, אנשים נוטים לבצע פעולה מתקנת כאשר השונות היא בשיאה ואז, אחרי שהתוצאות הופכות רגילות יותר, מגיעים למסקנה כי ההתנהגות המתקנת היא שגרמה לשינוי ולא הרגרסיה הטבעית לכיוון הממוצע.
המונח 'רגרסיה' נטבע על ידי פרנסיס גאלטון במחקר משנת 1885 בשם "רגרסיה לבינוניות בגובה מורש". גאלטון הראה כי גובהם של ילדים להורים גבוהים או נמוכים מאוד ינוע לכיוון הממוצע.
הנטייה ל"כשל רגרסיה" מוצאת ביטויה לעתים קרובות בהעדפה לענישה והגבלת החירות לעומת מתן פרסים וחירות. הסיבה לכך היא שענישה והגבלה הן לרוב עשיות מוגדרות וניתנות להבחנה (לדוגמה: כליאה או הכאה) ואילו פעולות של מתן חופש פעולה הן 'שקופות' וכוללות בדרך כלל המנעות מעשייה (לדוגמה: אי הגבלה). כאשר ישנם ביצועים החורגים מן הממוצע ומופעל עונש, "כשל הרגרסיה" גורם לקישור בין העונש לשינוי בביצועים, למרות שבפועל השינוי נגרם בעקבות רגרסיה טבעית לעבר הממוצע.
דוגמאות:
- "כאשר הכאבים שלו התגברו, הוא הלך ל'רנטגן' בנתיבות ואחר–כך הכאבים שלו נחלשו. ברור מכך שה'רנטגן' הוא שגרם לשינוי" (למעשה, כאב נוטה לשכוך אחרי שהחריף בגלל הרגרסיה לעבר הממוצע, לכן ההנחה שה'רנטגן' הוא הגורם כוזבת)
- "במחצית הראשונה ראובן קלע נקודות רבות בלי הפסקה ובלי להחטיא, אבל במחצית השנייה הידית שלו התקררה והוא התחיל להחטיא בלי סוף" (למעשה, הייתה כאן תופעה טבעית של "התיישרות הסטטיסטיקה" לעבר ממוצע הקליעות הרגיל של ראובן).
