לאזאר סינאנו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דר' לאזאר סינאנו (Lazar Saineanu) (1859 - 11 במאי 1934), בלשן יהודי רומני שהתישב בצרפת.
לאזאר סינאנו נולד בפלוישט כבנו של הצייר מויסי שיין Moisi Shein, הילד השני מבין 7 אחים ואחיות. לימודיו התחילו בגיל 6 בעזרת מורים פרטיים ורק בגיל 10 נכנס לבית ספר. נסיעת אביו לאמריקה אילצה אותו להפסיק את לימודיו בבית הספר לטובת עבודה מפרנסת. למרות זאת נאבק להמשיך גם בלימודיו מחוץ לבית הספר. בהיותו בן 19 מת אביו ועול פרנסת המשפחה נפל עליו. למרות כל הקשיים הצליח לסיים את בחינות הבגרות ונרשם בשנת 1881 לפקולטה לספרות של אוניברסיטת בוקרשט, שם פנה יותר ויותר לכיוון הבלשנות. את המחקר הראשון,"מספר סוגיות של אטימולוגיה רומנית עממית" Cateva specimene de etimologie populara romana, פרסם כבר בשנת 1883. המשיך לפרסם מחקרים בכתבי עת שונים ולבסוף, בשנת 1887, זכה בפרס הילל בשווי חמשת אלפים לאי של זהב, סכום שאפשר לו לצאת לשנתיים של לימודים בלייפציג, גרמניה ובאוניברסיטת סורבון פריז. בצרפת הוא פרסם בשנת 1888 את "המיתוס על הבנאי מנולה אצל היוונים המודרניים" ובגרמניה עשה את הדוקטורט בבלשנות על מונוגרפיה של פולקלור השוואתי בשם "Les jours d’emprunt ou les jours de la vielle".
סינאנו שב לרומניה, להזמנת המנחה שלו, בוגדן חסדאו והיה למשלים שלו בקתדרה לבלשנות השוואתית של אוניברסיטת בוקרשט. להשלמת המשרתו קיבל גם את הקתדרה ללימודי הלטינית בגימנסיה מיכאי האמיץ. בתקופה זו סינאנו יצר ספרי לימוד לתלמידים, ספרים שזכו להערכה רבה. בשנת 1892 הופיעה יצירתו החשובה ביותר, "ההיסטוריה של הבלשנות הרומנית". בתחום הפולקלור פרסם את "אגדות רומניות בהשוואה עם המיתוסים הקלאסיים העיקריים ובהקשר עם אגדות העמים השכנים ועם כל העמים הלטיניים". הוא כתב גם את "מחקר השוואתי", "ההשפעה האוריאנטלית על השפה והתרבות הרומנית", "יסודות טורקיים בשפה הרומנית" ובשנת 1896 "המילון העולמי של השפה הרומנית" שיצא לאור בהוצאת "סמיטקה" בקראיובה. על המילון זכה בפרס מטעם האקדמיה הרומנית. הוא המשיך להוציא לאור בהוצאת סמיטקה את "המיתולוגיה הקלאסית", "מחברים רומנים מודרניים", "קטעים נבחרים של שירה ופרוזה של הכותבים החשובים של המאה ה-19" ו"חייו וכתביו של ויליאם שקספיר".
קרבתו להוצאת סמיטקה (בבעלות היהודי יוסיף סמיטקה ובנו רליאן) הביא לנישואיו עם בתו של רליאן סמיטקה. בשנת 1900, לאחר בקשות חוזרות ונשנות לקבלת אזרחות רומנית (רומניה סרבה להעניק אזרחות ליהודיה, פרט ל-888 יהודים שהשתתפו במלחמת העצמאות שלה), אחרי 12 שנות המתנה קיבל תשובה שהשלטונות דוחים את בקשתו. תשובה זו הובילה אותו להחלטה להגר מרומניה לצרפת. בצרפת תרם סינאנו תרומה חשובה לבלשנות הצרפתית. הוא היה חבר בחוג ללימודי רבלה ויצר את הפרשנות הבלשנית של המהדורה המבוקרת שיצר החוג. הוא גם כתב את הספר "שפתו של רבלה" La langue de Rabelais. יצירתו החשובה ביותר בצרפתית, עליה עבד 30 שנה, הייתה "מקורות מקומיים של האטימולוגיה הצרפתית" Les resources indigenes de l’etymologie francaise. הפרסים החשובים ביותר שקיבל בצרפת היו "פרס וולניי" Volney ופרס האקדמיה הצרפתית.
לאזאר סינאנו נהג בצעירותו לחתום כ"אליעזר בן משה", "לאזאר שיין" ו"לאזאר מ. שיינאנו".
