לה רושל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לה רושל (La Rochelle) - עיר נמל במערב בצרפת לחופו של האוקיאנוס האטלנטי, במפרץ ביסקאייה. העיר נמצאת כ-125 קילומטר צפונית לבורדו. העיר היא בירת החבל "שאראנט הימי" (Charente Maritime). בעיר מתגורים כמאה אלף תושבים.
[עריכה] היסטוריה
העיר נוסדה במאה התשיעית לספירה. יש עדות לקיומו של יישוב בשם 'רופלה' (Rupella) במקום בו שוכנת כיום לה רושל. העיר התפתחה כעיר נמל שעיקר מסחרו הוא עם אנגליה. בין השנים 1360 ל־1453 הייתה העיר תחת שלטון אנגליה. עד למאה ה־15 הייתה הנמל של לה רושל הגדול שבנמלי צרפת. מסחרו של הנמל התבסס בעיקר על מלח ויין.
שלטונה של אנגליה בעיר הביא להיווצרותה של קהילה פרוטסטאנטית גדולה. עקב כך בסוף המאה ה־16 ותחילת המאה ה־17 הייתה העיר מרכז של הוגנוטים. צבא קתולי צר על העיר בשנת 1572 אך לא יכל לכובשה. מעמדה של רושל כעיר מקלט להוגנוטים אף אושר באדיקט של נאנט.
בשנת 1627 הורה ראש עיריית לה רושל לפתוח באש על הצי הצרפתי המלכותי. עקב כך הטילו המלך לואי ה-13 ושליחו הקרדינל רישלייה מצור בן ארבעה עשר חודשים על העיר. בסופו של המצור נכנעה העיר והעיר איבדה את זכויות היתר שלה כעיר עצמאית אך שמרה את מעמדה כעיר מוגנת להוגנוטים.
מאז ואילך התרבו מעשי הדיכוי כנגד הוגנוטים. מעשי הדיכוי כנגד ההוגנטים הגיע לשיאם כשבוטל האדיקט של נאנט , המסמך שהעניק זכויות להוגנוטים בצרפת. הוגנוטים רבים מלה רושל הגרו מהעיר אל צפון אמריקה. חלקם הקימו את רושל החדשה שבמדינת ניו יורק.
'גילוי' אמריקה וההתישבות הלבנה בצפונה הביאו לשגשוגה של העיר. העיר הייתה מעורבת בסחר עם המושבות הצרפתיות בצפון אמריקה , קנדה והאיים האנטילים. בנמל העיר נסחרו במיוחד בסוכר ובעבדים ומקנדה הובאו פרוות. אלו היו ימי הפיתוח של העיר ונבנו בה מבנים מפוארים.
אובדן המושבות הצרפתיות בצפון אמריקה במאה ה־18 וכן חוסר היציבות בימי המהפכה הצרפתית הביאו לאובדן מעמד הבכורה לו זכה נמלה של לה רושל. כמו כן גם ימי שלטונו של נפוליאון היו קשים ללה רושל שכן המסחר עם אנגליה נאסר. באתם שנים שקעה העיר מהבחינה הכלכלית
בשנת 1890 נבנה בסמוך לעיר נמל חדש ועמוק אשר אפשר לאוניות בעלות נפח גדול להכנס אליו. במלחמת העולם השניה , שמש נמלה של העיר כבסיס צוללות גרמני. לה רושל הייתה העיר האחרונה בצרפת ששוחררה מידי הנאצים. העיר ואתריה לא סבלו מהרס משמעותי בזמן מלחמת העולם השנייה.
בשנות החמישים עברה העיר פיתוח מואץ. נבנו בה פרברים חדשים ואוכלוסייתה גדלה לכדי חמישים אלף נפש. כיום ממוקם בעיר נמל הנפט הגדול ביותר באוקיאנוס האטלנטי. כמו כן ישנו בעיר רובע עתיק מעניין במיוחד. בעיר ממוקמות תעשיית מזון שונות וכן מרכז לתעשיות בתחום הספנות. בעיר מערכת תחבורה ציבורית ידידותית לסביבה הפועלת על חשמל. העיר מחוברת בגשר לאי איל דה רה, אי צר שאורכו כשלושים קילומטר.
[עריכה] אתרים מרכזיים בעיר
- הנמל הישן והמצודה שלצידו. על הכניסה לנמל חולשים שני מגדלים. הראשון והגבוה שבהם הוא מגדל סן ניקולה. למולו המגדל השני, נמוך מהראשון במקצת, הוא מגדל השרשרת. בעבר היה נסגר הנמל כל לילה על ידי שרשרת ברזל שהייתה נמתחת בין המגדלים ומכאן שמו.
- המגדלור
- ארמון המלוכה
- בית העירייה הבנוי בעל חזית גותית הבנוי בסגנון ימי הרנסאנס.
- מרינת יאכטות מהגדולות באירופה.
- המוזיאון התת-ימי
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
![]() |