לובלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

דגל העיר לובלין

מבט על העיר לובלין

לובלין (פולנית: Lublin, להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה) ; ליטאית: Liublinas) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון. נקראה בפי היהודים ירושלים דפולין. בעיר התגוררו בשנת 2004 כ-355,000 תושבים. העיר הייתה מושב של כמה פרלמנטים פולנים וגם מושב בית הדין העליון של פולין. בשנת 1569 נחתם בעיר הסכם האיחוד בין פולין ובין ליטא.

[עריכה] לובלין והיהודים

ככל הנראה תחילת ההתיישבות היהודית בלובלין הייתה ב-1456 אך רק בשנת 1500 הורשו יהודים לגור בתוך העיר עצמה (עד אז גרו בפרברי העיר). שלושים ושלוש שנים אחרי ההיתר לגור בתוך העיר הוקם בעיר בית דין יהודי ראשון.

יהודי לובלין התפזרו משך השנים ברחבי מזרח פולין, למחוז זמושץ' ולעיירות כמו טומשוב לובלסקי. ללובלין נודעה חשיבות רבה בהיסטוריה היהודית, והיו בה מוסדות יהדות גדולים כמו ישיבת חכמי לובלין. לפני השואה היו בה 122 אלף תושבים, 40 אלף מתוכם יהודים. ב-18 בספטמבר 1939, נכבשה לובלין על ידי גרמניה. כחלק מהפתרון הסופי ניסתה ההנהגה הנאצית להפוך את לובלין למעין מקום ריכוז של היהודים (תוכנית לובלין). הנסיון החל עם כניסת הגרמנים לעיר אך נכשל, וב-1940 נזנח כליל. גורל יהודי לובלין לא היה שונה ממקומות אחרים באירופה.

כרבע מתושבי קהילת לובלין גורשו מן העיר על ידי הנאצים לעיירות בסביבה. יהודי העיר שנותרו בה בתוספת פליטים ומגורשים ממקומות שונים בפולין, כ34,000 במספר, נכלאו בגטו שהוקם בעיר באביב 1941. קרוב ל29,000 מיהודי הגטו נשלחו אל מותם במחנה ההשמדה בלז'ץ בגירוש ההמונים הגדול שהיה בחודשים מרץ-אפריל 1942, והיו מקורבנותיו הראשונים של מחנה השמדה זה. מאות יהודי אחרים נורו למוות בחורשות שבפאתי העיר אלפים בודדים שנותרו בגטו לאחר הגירוש שוכנו בגטו קטן שהוק בפרבר "מיידן טטרסקי" בתנאים קשים ומרביתם נשלחו במספר גירושים למחנה ההשמדה מיידאנק שהוקם בסמיכות לעיר במהלך שנת 1942. אחרוני היהודים שנותרו בעיר הועסקו במלאכות שונות עבו הנאצים חוסלו במאי 1943.

עד היום משמש אתר המחנה מיידאנק, שהנאצים לא סיימו את פירוקו, כאתר הנצחה ומשמש כעדות לפשעי הנאצים.

[עריכה] בית העלמין בלובלין

בית העלמין נמסר כמגרש אחד בין שלושה מגרשים שנמסרו לקהילה היהודית בלובלין ב-1555, כהרחבת בית הקברות הישן. על שלושת המגרשים נתחייבה הקהילה לשלם מס שנתי של 12 מרקים ומכסה שנתית של חלב נרות. בשנת 1655 נכבשה לובלין על ידי הקוזקים שפרצו אל הרובע היהודי. הם רצחו כעשרת אלפים יהודים ובזזו את העיר. קבוצת יהודים התעטפה בטליתות וביקשה מהקוזאקים לקבור אותם חיים בבית העלמין. הם מילאו את בקשתם. שמות הנרצחים חרותים על החומה המקיפה את בית העלמין. בבית העלמין בלובלין נקברו רבנים ידועי שם מתקופת הזוהר של העיר ביניהם: החוזה מלובלין, רבי עזריאל הורוביץ ("ראש הברזל"), רבי יעקב פולק ורבי שלום שכנא.