מדגם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בסטטיסטיקה, מדגם הוא אוכלוסייה מצומצמת, ממנה נעשה ניסיון להסקת מידע סטטיסטי על האוכלוסייה הרחבה יותר שאותה מייצגת אוכלוסיית המדגם. מדגם מייצג הוא גודל המדגם המינימלי המאפשר דיוק ניכר בהסקת המידע הסטטיסטי.
רק לעתים רחוקות נערכת הבדיקה הסטטיסטית בקרב כל האוכלוסייה הנבדקת (מפקד האוכלוסין והדיור, שאותו עורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי עשר שנים בערך, הוא דוגמה לסקר כזה). הסיבה לכך ברורה, עלותה של בדיקה כזו גבוהה מאוד. בדרך כלל נערך הסקר בקרב אוכלוסיית מדגם, שאמורה לשקף, ברמת אמינות גבוהה, את התוצאות שהיו מתקבלות לו נערך הסקר בקרב כל האוכלוסייה. בחירת אוכלוסיית מדגם נאותה היא תורה בפני עצמה.
תוכן עניינים |
[עריכה] סוגי מדגמים
על מנת שניתן יהיה להסיק מתוך המדגם מסקנות לגבי האוכלוסייה, על המדגם להיות מדגם הסתברותי. כדי שמדגם יוגדר כהסתברותי, לכל פרט באוכלוסייה חייב להיות סיכוי להיכלל במדגם, ועל הסיכוי הזה להיות ידוע - דבר המחייב מסגרת דגימה - רשימה הכוללת את כל הפרטים באוכלוסייה.
[עריכה] מדגמים הסתברותיים
- דגימה אקראית
- המדגם ההסתברותי הפשוט ביותר הוא המדגם האקראי, בו נבחרים הפרטים למדגם בהליך אקראי מתוך מסגרת הדגימה. מדגם כזה נותן ייצוג טוב של האוכלוסייה ויכולת הכללה, אך חסרונו הוא שתת-אוכלוסיות קטנות אינן באות לידי ביטוי בו, שכן אין כל בטחון שאכן תידגם כמות מספקת מאותה אוכלוסייה.
- דגימת שכבות
- כדי להבטיח ייצוג של קבוצות אוכלוסייה כאלו במדגם, ניתן להשתמש בדגימת שכבות. בעת בחירת המדגם, מבטיחים מכסה מסוימת של נדגמים מכל תת אוכלוסייה. לאחר מכן, בעת הניתוח הסטטיסטי, משוקללות השכבות על מנת שלא ליצור הטיה בשל עודף יצוג של תת הקבוצות.
- דגימת אשכולות
- שתי השיטות לעיל הן קשות ליישום באוכלוסיות גדולות (ברמת אוכלוסיית מדינה) משתי סיבות עיקריות: ראשית, מסגרת דגימה אינה זמינה תמיד לאוכלוסיות כאלו ושנית - התפרסות של המדגם על כל אזורי הארץ גוררת הוצאות גבוהות. במקרה כזה נעשה שימוש במדגם אשכולות. האוכלוסייה הנדגמת מחולקת לאשכולות (גאוגרפיים בדרך-כלל). לאחר מכן נערכת דגימה אקראית של אשכולות, ובשלב הבא - דגימה אקראית של פרטים מתוך כל אשכול שנבחר.
ניתן לשלב דגימת שכבות ודגימת אשכולות - לדוגמה, לבחור לפי שכבות מסוימות בתוך כל אשכול.
[עריכה] מדגמים לא הסתברותיים
עריכת מדגם הסתברותי היא הליך ארוך ויקר. כמו כן, היא אינה אפשרית כאשר אין מסגרת דגימה. לכן, חוקרים משתמשים פעמים רבות במדגמים לא הסתברותיים.
שיטות שונות לדגימה לא הסתברותית:
- נוחות
- שיטה זו מתבססת על בחירת הנחקרים הנגישים ביותר לעורך המחקר. חסרונותיה הם שהמדגם יהיה בהכרח מקבוצה חברתית מסוימת ולכן לא יהיה מייצג.
- מתנדבים
- פרסום קריאה לנחקרים, בחינם או תמורת תשלום, וקבלת כל הפונים. שיטה זו דומה לדגימת הנוחות, וחסרונותיה דומים אף הם.
- כדור שלג
- לאחר פנייה של החוקר ל'מעגל הראשון' של הנדגמים, הם פונים לחבריהם ומפנים אותם לחוקר, וכך הלאה. שיטה זו שימושית במיוחד בחקר תופעות שאינן פומביות, כמו שימוש בסמים. חסרונה העיקרי הוא שהיא דוגמת רשת חברתית אחת.
- זיווגים
- דגימת זיווגים משמשת כדי לבחון השפעה של תכונה ספציפית של הנבדקים. נבחרים זוגות של מועמדים הדומים בכל מאפייניהם הרלוונטיים פרט לתכונה הנחקרת.
[עריכה] גודל המדגם
גודל מדגם הוא גורם המשפיע מחד על עלות וזמן עריכת המחקר, אך מאידך על רמת הדיוק בהכללה לאוכלוסייה. גודל המדגם הנדרש מושפע בעיקר מגודל הטעות הסטנדרטית הנדרשת. במידה ונכללות תת-קבוצות במחקר, על המדגם לכלול מספר מספיק של יחידות מדגם מכל תת קבוצה.
[עריכה] מדגמים בבקרת איכות
בתהליך בקרת איכות של מוצר תעשייתי, נערכת בדיקה קפדנית של מדגם מתוך כלל המוצרים שיצאו מפס הייצור, כדי לעמוד על איכותם של כלל המוצרים. במקרה זה ניתן להסתפק במדגם אקראי, שהרי אין הבדל מהותי בין המוצרים היוצאים מפס הייצור.
דוגמאות למצבים שבהם נוצר צורך בבחירתה הקפדנית של אוכלוסיית מדגם:
- מדגם בחירות: ניסיון לחזות את תוצאות הבחירות מיד עם תום יום הבחירות, על סמך מדגם קטן של אוכלוסיית המצביעים.
- סקר דעת קהל: סקר שבו נבדקת דעתו של ציבור מסוים (כל תושבי המדינה או מגזר מסוים מתוכם) בנושא מסוים.
- רייטינג: קביעת מספר הצופים בכל אחת מתוכניות הטלוויזיה המשודרות. לרייטינג השפעה גדולה על מחיר הפרסומות המשודרות בתוכנית ועל לוח השידורים, ולכן נודעת חשיבות גדולה להרכב אוכלוסיית המדגם. בישראל קובעת אוכלוסיית מדגם בת מאות ספורות של משפחות את הרייטינג המשקף את הצפייה בתוכניות המשודרות ליותר ממיליון משפחות.
