מדידה וציון של זמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

[עריכה] יחידות המדידה

התודעה מסוגלת להשיג זמן בהתאם ליחידות מידה וציוני זמן מסוימים. יחידות זמן טבעיות הן יחידות מידה הקשורות לטבע עצמו, לתנועת כדור הארץ. יחידות וציוני הזמן הטבעיים העיקריים הם:

עידן: זמן המסכם תהליך היסטורי מקיף. ארועים שונים בהיסטוריה הגאולוגית של כדור הארץ משמשים לחלוקתו של גיל כדור הארץ ליחידות זמן גאולוגיות. יחידת הזמן הגאולוגית הגדולה ביותר היא אאון. האאונים מחולקים לעידנים. כל עידן מחולק לתורים וכל תור מחולק לתקופות.
שנה: זמן הקפה אחת של כוכב לכת את השמש, ובפרט זמן הקפה של כדור הארץ את השמש.
עונה: חלק שנה המוגדר על-פי מזג אוויר דומה. בשנה ארבע עונות.
חודש: חלוקה של השנה ל-12 חלקים (לא בדיוק שווים), או זמן מחזור הירח.
שבוע: שבעה ימים, בקירוב רבע ממחזור הירח.
יממה: זמן סיבוב אחד של כוכב לכת סביב צירו, ובפרט זמן סיבוב של כדור הארץ סביב צירו
יום: זמן האור ביממה
לילה: זמן החושך ביממה
אשמורת: שליש הלילה
חלקי יממה מפורטים:
- לפנות בוקר: התפר בין סוף הלילה לתחילת היום
- בוקר: זמן תחילת היום
- לפנות צהריים: זמן התפר בין תחילת היום לאמצעו
- צהריים: זמן אמצע היום
- אחר צהריים/ערביים: זמן התפר בין אמצע היום לסופו
- ערב: זמן סוף היום

הערה: קיימים ציוני זמן בעיקר ליום, בזכות היותו של היום רקע לרוב הפעילות האנושית, עקרון שהעלה את הצורך בחלוקתו.

מלבד אלו, קיימות יחידות זמן מלאכותיות, אשר נוצרו על-ידי האדם לצורכי שיפור ארגון יעיל. יחידות וציוני הזמן המלאכותיים העיקריים הם:

אלף (1,000 שנים)
מאה (100 שנים)
יובל (50 שנים)
עשור (10 שנים)
שעה: החלק ה-24 של היממה
דקה: החלק ה-60 של השעה
שנייה: החלק ה-60 של הדקה.
מעלות השנייה: החלק ה-60 של השנייה, החלק ה-3600 של השנייה וכו'.

ההבדל המרכזי בין יחידות הזמן הטבעיות למלאכותיות, הוא שיחידות הזמן הטבעיות עשויות להיות קבועות ומצויות במציאות הממשית, ולכן בלתי ניתנות להשלכה על פרק זמן לא מקורי, בעוד שהיחידות המלאכותיות אינן קיימות בפועל, ולכן ניתנות להשלכה על פרק זמן כלשהו.

דוגמה: שנת שמש (יחידת מידה טבעית), מתארת ארבע עונות. על כן, שנה טבעית נמדדת לעולם מתחילת עונה מסוימת, ועד תחילת אותה עונה במחזור העוקב. לעומת זאת, שעה ניתנת להשלכה על כל פרק זמן, ואינה מחייבת אחיזה במציאות.

בהתאם להגדרה זו, ניתן לעשות שימוש גם ביחידות זמן טבעיות כמו במלאכותיות. בדוגמה הקודמת, שנה עשויה להיות גם יחידת מידה של 365 ימים, בלא משמעות לעונות המסוימות אותן היא כוללת.

יחידות הזמן הטבעיות הינן פנימיות לאדם, שכן מבחינה ביולוגית וחוויתית הוא מותאם למהלכן. לעומתן, יחידות הזמן המלאכותיות עשויות להיות חיצוניות לאדם, שכן הוא נדרש לאמצן באופן שרירותי, שאינו נגזר מחווית הטבע.
לדוגמה, אדם מסוגל לחוש את מעבר היממה, היום והלילה, על פי הראות (אור\חושך) והעייפות. עם זאת, הוא אינו מסוגל לחוש באופן טבעי משכה של שעה, שכן היא אינה מוגדרת באופן ביולוגי.

[עריכה] אמצעי המדידה

על מנת לחוש את מעבר הזמן, קיימים אמצעי חישה המסוגלים למדוד אותו. האמצעי הראשון בו נמדד הזמן, המצוי בבני אדם ובחיות אחרות, הינו השתנות הטבע באופן מחזורי. כל יחידות המידה הטבעיות ניתנות למדידה באמצעות צפייה בגורמי טבע שונים, ובעיקר בגרמי השמיים.

מלבד התבוננות בטבע, קיימים מנגנונים ביולוגיים פנימיים המסוגלים לסייע במדידת זמן. מנגנונים אלו מכונים על-פי רוב שעון ביולוגי, ומסוגלים לציין שעות מסוימות ביום (לעתים בדיוק מפתיע), מעבר של חודשי השנה, ומעבר של שנים במשך חייו של המודד. השעון הביולוגי הוא בחלקו מולד, ובחלקו נרכש עקב הרגלים (כדוגמת אדם המתעורר באופן אוטומאטי בשעה מסוימת).

למרות שאמצעי מדידה אלו לעתים קרובות מדויקים ביותר בפני עצמם (מלבד חילופי העונות), לרוב מתקשה האדם באומדן מדויק של הזמן על-פיהם, שכן הבחנתו מוגבלת (בעלי חיים מסוימים מסוגלים לחישה מדויקת יותר של הזמן על בסיס התבוננות בטבע וחישת מנגנוניהם הפנימיים).

סיבה זו הצטרפה לסיבה אחרת, והיא- הצורך של בני האדם במדידת זמן מלאכותית. סיבות אלו הביאו לכך שהאדם יוצר לעצמו כלי מדידת זמן, המציינים את מעבר הזמן באופן מדויק-יחסית ובמאמץ קל ביותר. כלים אלו מנוונים את יכולת האדם להתבסס על מדידת זמן טבעית יותר, ועל-כן מגבירים את השימוש בהם.

אמצעי מדידת הזמן הידועים הם: