מהותנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מהותנות או אסנציאליזם היא עמדה פילוסופית מהתחום האונטולוגי הגורסת כי לכל דבר בעולם יש מהות. מהות, במובן זה, היא אוסף אותן התכונות ההופכות את הדבר למה שהוא, בניגוד לתכונות אחרות, שהן מקריות.
לדוגמה: היותו של סוס מסוים בצבע לבן אינה מהותית להיותו סוס - גם אילו צבעו היה אחר עדיין היינו מגדירים אותו כסוס. היותו בעל ארבע רגליים, לעומת זאת, מהותית - לוּ היו לו שש, לדוגמה, לא היינו מגדירים אותו כסוס.

גישות פילוסופיות רבות, מיוון העתיקה ועד התקופה המודרנית, דוגלות במהותנות. להדגמת תאוריה מהותנית, נתבונן בתורת האידיאות של אפלטון: לפי תורה זו, לכל סוג של עצמים יש אידיאה, הנמצאת בעולם האידיאות, וממנה שואבים העצמים את תכונותיהם.
גישה זו היא מהותנית, מכיוון שלכל אובייקט יש מהות - זו המיוצגת על-ידי האידיאה.

אחת הביקורות המכריעות כנגד המהותנות באה מצדו של הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין. ויטגנשטיין מציג את המושג דמיון משפחתי כדרך לקשר בין עצמים שונים השייכים לאותה קטיגוריה. כלומר - אין בהכרח אוסף של תכונות המשותפות לכל העצמים בקטיגוריה, והדמיון ביניהם עובר דרך עצמים אחרים.
ויטגנשטיין משתמש בדוגמה של משחק - בין שחמט לבין יחיד המשחק לבדו בכדור קשה למצוא נקודות דמיון, אך הדמיון ברור אם נעבור בדרך דרך משחק הכדורסל.

[עריכה] מהותנות במדעי החברה

במדעי החברה מתבטאת מהותנות בתפיסה כי מבנים או גורמים בחברה הם בעלי מהויות, הקודמות להגדרה חברתית. מהותנות קיימת ברוב התאוריות המודרניות. בשלושת האידאולוגיות הגדולות של המאה ה-20 היא מתבטאת כך:

• בנאציזם מתבטאת המהותנות בהנחה כי ללאום יש ממשות - הוא היה קיים תמיד, יש לו אופי ולמענו שווה להקריב כל דבר.
• בליברליזם ביטוייה הוא במושג זכויות האדם - המכיל את ההנחה כי לבני אדם יש זכויות טבעיות (שהן מהותיות להיותם בני אדם).
• בסוציאליזם, ובמיוחד בגרסתו המרקסיסטית, קיימת ההנחה כי לאום, דת וכדומה הם בגדר 'תודעה כוזבת' ואילו המעמד הוא המאחד, באופן אמיתי ומהותי, את בני האדם.

בשנות השבעים של המאה ה-20 החלה להתערער ההגמוניה של המהותנות במדעי החברה. המערערים הראשונים היו תומכי ההבניה החברתית. גישה זו טוענת כי כל מושג או מבנה חברתי הוא תוצר של משא ומתן חברתי על הגדרתו, וקיומו אינו קודם להגדרה חברתית זו. ערעור נוסף על הגישה המהותנית מגיע מכיוון התנועה הפוסט מודרניסטית. תנועה זו, בעקבות הפוסט סטרוקטורליזם, מערערת על קיומו של קשר בין מסמן למסומן ובעקבות כך - על יכולתנו לייחס תכונות כל שהן באופן גורף לקבוצות חברתיות.