מחשב אתנסוף ברי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה הנכם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו כדי למנוע התנגשויות עריכה. שימו לב! אם דף זה לא נערך במשך שבוע, רשאי כל ויקיפד להסיר את התבנית ולהמשיך לערוך אותו. |
מחשב האתנסוף ברי המכונה גם (ABC) היה התקן החישוב האלקטרוני הספרתי, הראשון.[1].
המכונה, שנהגתה ב-1937, הייתה מסוגלת לפתור מערכת של עד ל-29 משוואות לינאריות. המכונה נבדקה בהצלחה למרות שמנגנון הקלט/פלט שלה עדיין לא היה אמין נכון לשנת 1942. באותה שנה ממציאי המכונה עזבו את איווה סטייט קולג' בשל מלחמת העולם השנייה. המכונה הציגה אלמנטים חדישים במחשוב המודרני ביניהם אריתמטיקה בינרית ואלמנטים למיתוג אלקטרוני [2], אולם הטבע המאוד יעודי של המחשב וחוסר יכולתו להכיל תוכנית מחשב מאוחסנת מבדילים אותו ממחשבים מודרניים.
עבודתו של ג'ון אתנסוף לא זכתה להכרה מרובה עד אשר הועלתה מחדש מן האוב בשנות ה-60 של המאה ה-20 בשל ויכוח שהתעורר לגבי שאלת היותו של המחשב המופע הראשון של מחשב אלקטרוני. מחשב הENIAC, הוא המחשב אשר נחשב בדרך כלל למחשב הראשון במובן המודרני, אולם בשנת 1973 קבע בית משפט מחוזי בארצות הברית שהאתנסוף היה המחשב הראשון (ראו להלן אודות ה"ויכוח").
ממציא האתנסוף, ג'ון וינסנט אתנסוף, זכה במדליה הלאומית לטכנולוגיה במעמד הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש בטקס בבית הלבן, שנערך ב-13 לנובמבר, 1990.
תוכן עניינים |
[עריכה] תכן ובנייה
המחשב נהגה בפרץ פתאומי של תובנה מעמיקה במהלך נסיעה ארוכה בערב חורפי בשנת 1937-8. בין החידושים שהמחשב החדש הציע היו חישוב אלקטרוני, אריתמטיקה בינרית,עיבוד מקבילי, DRAM והפרדת הזיכרון מפונקציות החישוב. במהלך השנה שלאחר מכן עידן דוקטור אתנסוף את התכן הלוגי והמכני של המחשב. תקציב למטרת בניית אב-טיפוס התקבל בשנת 1939 ממחלקת האגרונומיה אשר גילתה עניין רב בהאצת חישובים בתחום הניתוח הכלכלי והמחקרי. בנוסף העניקה אגודת המחקר של העיר ניו יורק תקציב נוסף בסך $5,000 למטרת השלמת בניית המכונה.
מחשב ה-ABC נבנה על ידי דר. אתנסוף וסטודנט התואר השני קליפורד ברי במחסן של בניין הפיזיקה בקולג' איווה סטייט בין השנים 1939-42. התקציב הראשוני הגיע בספטמבר, ואב הטיפוס בעל ה-11 שפופרות הודגם לראשונה באוקטובר, שנת 1939. הדגמה שנערכה בדצמבר זירזה מענק לבניית מכונה שלמה. ה-ABC נבנה ונבדק במהלך השנתיים הבאות. המחשב שקל יותר מ-320 קילוגרם והיה בגודל של שלוחן. המחשב הכיל חיווט באורך המוערך ב-1.6 קילומטרים. הוא הכיל כ-280 שפופרות ואקום בעלות טריודה כפולה וכ- 31 שפופרות תיראטרון.
הקלט הראשי היה באמצעות כרטיס ניקוב רגיל. הפלט הוצג על גבי צג קדמי.
[עריכה] השוואה עם מחשבים ראשונים נוספים
| שם המחשב | מדינה | שנה | ספרתי | בינארי | אלקטרוני | בר-תכנות | טורינג שלם |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מחשב אתנסוף ברי | ארצות הברית | 1937−42 | כן | כן | כן | לא | לא |
| קונראד צוזה Z3 | גרמניה | 1941 | כן | כן | לא | באופן מלא, על ידי סרט נייר | כן |
| מחשב הקולוסוס | בריטניה | 1944 | כן | כן | כן | חלקית,על ידי חיווט מחדש | לא |
| הרווארד סימן 1/IBM ASCC | ארצות הברית | 1944 | כן | לא | לא | באמצעות סרט | כן |
| ENIAC | ארצות הברית | 1946 | כן | לא | כן | חלקית,על ידי חיווט מחדש | כן |
[עריכה] פונקציונליות
מחשב ה-ABC פותח למטרת פתרון מערכות של משוואות לינאריות. הוא יכל לבצע חישובים עבור 29 משוואות-הישג מרשים לאותה תקופה. בעיות כאלה הפכו לדבר שבשיגרה במחלקת הפיזיקה, שבה גם עבד ג'ון אתנסוף.
[עריכה] המחלוקת
[עריכה] השחזור
ה-ABC המקורי פורק לבסוף, כאשר האוניברסיטה המירה את המרתף לכיתות וכל החלקים למעט תוף זיכרון יחיד הושמדו. בשנת 1997, קבוצת חוקרים ממעבדת אמס (בקמפוס איווה סטייט) סיימה לבנות עותק עובד של מחשב האתנסוף ברי במחיר של $350,000. העותק הפיג כל ספק אשר קינן לגבי יכולת ה-ABC לבצע את המטלות שלשמן נבנה. ה-ABC החדש ממוקם כעת באופן קבוע בקומה בראשונה של לובי מרכז דורהאם לחישוביות ותקשורת באוניברסיטת איווה סטייט.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] מקורות
- ^ Ralston, Anthony & Meek, Christopher, ed., Encyclopedia of Computer Science, First Edition, (1976) pg. 488-489, ISBN 0-88405-321-0
- ^ Campbell-Kelly, Martin & Aspray, William, Computer: A History of the Information Machine, 1996, pg. 84, ISBN 0-465-02989-2
- Anthony Ralston and Edwin D. Reilly (ed), Encyclopedia of Computer Science, 3rd Ed. , 1993, Van Nostrand Reinhold, New York ISBN 0-442-27679-6
