מטווי גולובינסקי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מטווי גולובינסקי (1865 - 1920) היה סוכן של המשטרה החשאית של רוסיה הקיסרית, האוכרנה ומחברו של המסמך האנטישמי הפרוטוקולים של זקני ציון.
[עריכה] תולדות חייו
גולובינסקי נולד בשנת 1865 באיווצ'ווקה שבאזור סימבירסק למשפחה אריסטוקרטית רוסית, אביו וסילי היה חברו של פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי ביחד איתו נעצר ונידון למוות בעוון פעילות מהפכנית, אולם גזר דינו בוטל והוא שוחרר.
אביו של גולובינסקי נפטר בשנת 1875 שמטווי היה בן עשר, הוא גודל על ידי אמו והאומנת הצרפתיה שלהם.
בבגרותו גולובינסקי החל ללמוד משפטים, במהלך לימודיו הצטרף לקבוצה האנטישמית ואנטי מהפכנית "האחווה הקדושה" (רוסית: Святое Братство). עם סיום לימודיו גולובינסקי גויס לאוכרנה ועסק בטמינת ידיעות אוהדות לממשלה בעיתונות, הקריירה שלו הגיעה לקיצה כשפעילותו נחשפה על ידי מקסים גורקי והוא אולץ להימלט מרוסיה.
גולובינסקי בחר להגר לצרפת והתיישב בפריס שם עבד למען ראש האוכרנה בעיר פיוטר רצ'קובסקי וביצע אותו תפקיד שביצע ברוסיה, קרי שתילת ידיעות פרו-צאריות לעיתונות.
בשנת 1898 רצ'קובסקי פנה אל גולובינסקי בדרישה שהאחרון יחבר מסמך המוכיח שהיהודים עומדים מאחורי קנוניה להשתלט על רוסיה, אז המסמך יינתן לצאר ניקולאי השני וישמש כהוכחה שתטה אותו מן קו המדיניות הליברלית אל עבר קו יותר שמרני.
בהתבסס על ספרו של מוריס ז'ולי "דיאלוגים בגיהינום בין מקיאוולי ומונטסקייה" גולובינסקי חיבר ספר הטוען לכאורה שבמקביל לדיונים הפומביים בקונגרס הציוני הראשון התקיימו דיונים סודיים שבהם היהודים תכננו את השתלטותם על העולם.
אחרי פרוץ המהפכה הבולשביקית בשנת 1917 גולובינסקי ערק אל הצד המהפכני ושימש כעוזרו של ליאון טרוצקי עד יום מותו בשנת 1920.
