מטען אלמנטרי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מטען אלמנטרי (סימון e) הוא המטען החשמלי שנושא פרוטון יחיד , או הערך הנגדי של המטען שנושא אלקטרון יחיד.
זהו קבוע פיזיקלי יסודי ויחידה למטען חשמלי במערכת של יחידות אטומיות.
ערכו הוא: 
קולון או 
ביחידות cgs.
מאז שנמדד לראשונה על ידי רוברט מיליקן בניסוי המפורסם שלו ניסוי טיפת השמן בשנת 1909, המטען האלמנטרי נחשב לבלתי ניתן לחלוקה. הקווארקים, אשר הניחו את קיומם בשנות ה60, נחשבים לחלקיקים שמטען הוא שליש או שני שליש מהמטען האלמנטרי, אולם הם קיימים רק בחלקקים עם מטען ביחידות שלמות של המטען האלמנטרי ומעולם לא התגלו באופן חופשי. ב1982 רוברט לאפלין (Robert Laughlin) ניסה להסביר את "אפקט הפרוזדור" (המטען הקוונטי השברי) על ידי ניבוי הקיום של חלקיקים בלתי עצמאיים טעונים במטען שהוא כפולה שברית של המטען האלמנטרי. ב1995 מטען שברי של חלקיקים בלי עצמיים נמדדו ישירות באלקטרומטר אנטינקודתי קוונטי ב[1] אוניברסיטת סטוני ברוק שבניו יורק. ב1997, שתי קבוצות של פיזיקאים במכון ויצמן ברחובות ומעבדות CEA שליד פריז, טענו שהם גילו חלקיקים כאלה אשר נושאים זרם חשמלי.
