מכון ויצמן למדע
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מכון ויצמן למדע | |
 |
|
| תאריך ההקמה: | 1949 |
| סוג: | מכון מחקר ואוניברסיטה ציבורית |
| מיקום: | רחובות |
| אתר אינטרנט: | www.weizmann.ac.il |
מכון ויצמן למדע הוא מוסד להשכלה גבוהה ומכון מחקר רב תחומי בישראל. מכון ויצמן מפעיל מכוני מחקר בתחומי מדעי הטבע (מתמטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב, כימיה, ביולוגיה, נוירולוגיה וחקר המוח). כמו כן, המכון מפעיל את מדרשת פיינברג, המקבלת תלמידים ללימודים אקדמיים לתואר שני ושלישי (דוקטור).
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בשנת 1934 הקימה משפחת זיו ברחובות מכון מחקר להנצחת זכרו של בנם דניאל זיו שנפטר בגיל צעיר. משפחת זיו נמנתה עם ידידיו של דוקטור חיים ויצמן, כימאי נודע שעמד במשך שנים רבות בראש התנועה הציונית והיה נשיאו הראשון של המכון.
בשנת 1944, כאשר הגיע ויצמן לגיל 70, הוקמה בארצות הברית ועדה אשר שמה לה מטרה להקים ברחובות את מכון ויצמן למדע. מתרומות יהודי ארצות הברית וקנדה נאסף סכום עתק באותם הימים, מליון דולר. ב-3 ביוני 1946 הניח ויצמן את אבן הפינה למכון, והחלו עבודות הבנייה. את הבניין תכננו האדריכלים אבא אלחנני, ישראל דיקר ואוריאל שילר. בשנת 1949 נחנך הבניין הראשון של המכון.
[עריכה] הישגי המכון ופיתוחיו
מכון ויצמן למדע עוסק במחקר בקשת רחבה של נושאים הנמצאים בחזית המדע. בין המחקרים גם כאלה שהם בעלי משמעות מיוחדת לישראל, כמו הידרולוגיה, ניצול מחצבים, אנרגיה, צמחים עמידים בתנאי יובש והתפלת מי ים.
המכון מגיש סיוע לתעשיות עתירות מדע אשר הוקמו בסמוך לו, ותמלוגים שהוא מקבל בתמורה לתגליות של חוקרי המכון הם חלק נכבד מתקציבו.
"ויצאק", מחשב שנבנה במכון ויצמן והחל לפעול בשנת 1955, הוא המחשב הראשון בישראל. רק שש שנים לאחר מכן הגיע ארצה המחשב השני, שנרכש לממר"ם. לאחר ויצאק נבנו במכון שלושה מחשבי "גולם".
שניים מחוקרי המכון זכו בפרס טיורינג, שהוא הפרס הבינלאומי החשוב ביותר לחוקרים במדעי המחשב: אמיר פנואלי (בשנת 1996) ועדי שמיר (בשנת 2002).
באפריל 2004 הגיע לסיומו פרויקט במכון ויצמן במסגרתו פותח המחשב הביולוגי הראשון בעולם, על־ידי פרופסור אהוד שפירא.
תרופת הקופקסון, המיוצרת על־ידי חברת "טבע", פותחה בידי צוות חוקרים במכון ויצמן, והיא אחת הטובות ביותר המצויות כנגד מחלת הטרשת הנפוצה.
[עריכה] אדריכלות במכון ויצמן למדע
ברחבי המכון מצויים מספר מבנים בעלי ערך ארכיטקטוני רב. גדולי האדריכלים הישראלים הותירו את חותמם ברחבי המכון ובראשם האדריכל אריך מנדלסון שתיכנן מספר מבנים ובהם בית הנשיא חיים ויצמן המצוי בשולי המכון. אריה אלחנני תיכנן את בניין הספרייה על־שם ויקס (1957). בנימין אידלסון וגרשון ציפור תיכננו קרוב ל־20 מבנים במכון, כשהבולט שבהם באיכויותיו הנו "המדרשה למוסמכים". יעקב רכטר תיכנן שני מבני מעונות סגל.
למכון ויצמן שלושה שערים עיקריים - השער הראשי הממוקם ברחוב הרצל מול דרך יבנה ברחובות, שער הפקולטה הממוקם ברחוב הרצל מול השער הראשי של הפקולטה לחקלאות ברחובות ו"שער הארמון" המהווה מעין כניסה אחורית למכון וכניסה ישירה לבית ויצמן (ארמון ויצמן).
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר מכון ויצמן למדע
