מסת מנוחה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לפי תורת היחסות הפרטית, המסה של גוף או חלקיק גדלה כאשר הוא נע, וככל שמהירותו גדולה יותר וקרובה יותר למהירות האור, המסה גדולה יותר. למשל, בחצי ממהירות האור תעלה המסה בכ-15 אחוז, ב-90% ממהירות האור תעלה המסה פי 2.3, וב-99% ממהירות האור תעלה המסה פי 7. בגבול של מהירות האור, המסה אמורה להפוך אינסופית, אך לא ניתן להגיע למהירות האור ממש.
מסת מנוחה היא המסה של החלקיק או הגוף כאשר הוא במנוחה. זהו ביטוי אינווריאנטי לורנץ שנתון על ידי
הקשר בין מסת המנוחה m0 למסה בתנועה m נתון על ידי:
כאשר v היא מהירות הגוף (או החלקיק), ו-c היא מהירות האור.
יש חלקיקים, למשל פוטונים, שאין להם מסת מנוחה. חלקיקים אלה קרויים חסרי מסה, והם ינועו תמיד במהירות האור.
מסת המנוחה היא אינווריאנטה של הגוף ורוב הפיזיקאים מתייחסים אליה פשוט כאל מסת הגוף ורושמים γm במקום להשתמש במושג המסה היחסותית.
