משק החשמל בישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משק החשמל בישראל הוא שם כולל להפקה, הובלה ושימוש של חשמל בישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] ייצור חשמל בישראל
רוב החשמל בישראל מיוצר על ידי חברת החשמל לישראל, בתחנות כוח הצורכות מזוט, פחם או גז, בטורבינות גז ובאמצעים אחרים. יכולת הייצור הכוללת היא 10,100 מגהואט (נכון ל-2006).
מלבד חברת החשמל, נכון לשנת 2005, קיימות בישראל 19 חברות בעלות רשיון לייצור חשמל באופן עצמאי, המייצרות בסך הכול 353 מגהואט (כלומר כ-3.5% מהייצור הכולל). בין התחנות השונות תחנת "בשנית 1" שבתל עסניה שברמת הגולן, בה מיוצר חשמל בהספק של 6 מגהואט באמצעות טורבינות רוח.
בשנת 2002 החליטה ממשלת ישראל שמשק החשמל בישראל יגיע בשנת 2016 למצב שבו לפחות 5% ממנו יופק מאנרגיות מתחדשות אשר כולל בין השאר, שמש (אנרגיה סולרית), רוח, מים, פסולת אורגנית, שפכים ותופעות טבע אחרות.
בשנת 2005 הוחלט על עידוד הקמת תחנות כוח פרטיות עד 2,000 מגה ואט בכדי להתגבר על העדר רזרבות חשמל בישראל והקטנת עלויות בייצור. [1]
[עריכה] יכולת נקובה לייצור חשמל
החלוקה מתייחסת לנתוני חברת החשמל מ-2004 (כיום יכולת הייצור הינה 10,100 מגה ואט).
| סוג | פירוט | יצור (מגה ואט) |
|---|---|---|
| תחנות כוח | ||
| אורות רבין | 2590 | |
| רוטנברג | 2250 | |
| אשכול | 1298 | |
| רידינג | 428 | |
| חיפה | 426 | |
| טורבינות גז | - | 1856 |
| מחזור משולב (מחז"מ) | - | 995 |
| יצרניים פרטיים | - | 26 |
| סך הכל | 9869 | |
[עריכה] צריכת החשמל בישראל[1]
צריכת החשמל מהווה כ – 30% (נתוני 2004) מסך כל צריכת האנרגיה בישראל. בשנת 2005 צרכה אוכלוסיית המדינה 45,267 מיליוני קוט"ש (לשם השוואה: ב - 2004 נצרכו בישראל 41.38 מיליארד קוט"ש לעומת 15,441.26 מיליארד קוט"ש בעולם) ,משנת 1970 ועד 2005 גדל שעור צריכת החשמל הכוללת ב – 768% והגידול לנפש (קיזוז השפעת גידול האוכלוסין) ב- 330% זה קצב גידול של 3.5% בשנה (לנפש), אם כי היו שנים בהם הגידול הגיע מעל ל - 10% בהשוואה לשנה הקודמת.
לפי המשרד לתשתיות לאומיות הסיבות לגידול בצריכת החשמל הן:
- גידול האוכלוסייה.
- עליה ברמת החיים יחד עם הוזלת מוצרי יבוא חשמליים.
- שינוי באקלים – התחממות גלובלית העלתה את השימוש במזגני אוויר.
- מעבר לשימוש באנרגיה חשמלית מאנרגיה מסורתית (סולר, מזוט וגז).
שיא הצריכה בישראל לרגע נתון נקבע ב-22 באוגוסט 2006 על 9,400 מגהואט. לשם השוואה, בשנת 2004 שיא הצריכה היה 8,550 מגהואט ובשנת 2000 7,900 מגהואט.
תחזית הביקוש לחשמל לשנת 2025 צופה עליה ממוצעת של 3.2% בצריכה הכוללת לשנה ותביא להכפלת הצריכה. וזאת בהשוואה לתחזית עולמית החוזה גידול של 2.7% לשנה (עד 2030). במדינות המפותחות (OECD) ממוצע הגידול הצפוי הוא 1.5% ואילו בסין צפוי הביקוש לגדול ב – 4.8% לשנה ב25 השנים הבאות.
[עריכה] התפלגות צריכת החשמל
נכון ל-2004:
| סוג | אחוז מהצריכה |
|---|---|
| ביתי | 31.5% |
| מסחרי/ציבורי | 29.1% |
| תעשייה | 23.0% |
| חקלאות ומים | 10.4% |
| צובר | 6.0% |
[עריכה] צובר
| אספקת חשמל בצובר (2003)[2] | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר | סוג המשתמשים | מיליוני קוט"ש | אחוז | |
| 1 | קיבוצים | 1,061 | 66% | |
| 2 | קניונים ובניני משרדים | 534 | 34% | |
| 3 | מגורים זמניים | 3.4 | 0.2% | |
| סך הכול | 1,559 | 100% | ||
הספקת חשמל בצובר הינה רכישת חשמל בצורה מרוכזת מחברת החשמל לישראל, חלוקתו והולכתו למשתמשים.
כמפורט בטבלת הצריכה לעיל כ 6% מצריכת החשמל נצרכת במגזר זה. לפי נתוני חברת חשמל (נכון ל - 2003) ישנם 370 רוכשים - ספקים כאלה (כמפורט בטבלה משמאל).
המדינה מעוניינת לעודד גורמים פרטיים להשתלב במשק החשמל, אך פעילות זו אינה מעוגנת בתקנות, המחלקים אינם בעלי רישיונות חלוקה או הולכת חשמל ואין עליהם כל פיקוח לרבות בנושאי בטיחות. מינהל החשמל שבמשרד התשתיות הלאומיות החל בשנת 2006 במהלכים להסדרת התחום.
[עריכה] איזון בצריכת החשמל
צריכת החשמל מתפלגת על פני שעות היממה בהתאם לפעילות המשק. הצריכה הבסיסית המינמלית בשעות הלילה היא בערך 4,000 מגהואט ומגיעה עד לשיא של 8,000-9,000 מגהואט במשך היום. הצריכה עולה משעות הבוקר (6:00-7:00) וחוזרת למינימום בלילה בשעה 23:00. שעות השיא הן בין השעה 11:00 ל - 17:00 בקיץ או 17:00 ל – 22:00 בחורף.
במדינת ישראל, שנכון ל-2006 עדיין אינה מייבאת חשמל ממדינות שכנות, התפלגות זו מחייבת ייצור חשמל משתנה על פני היום והכנת תשתית לזמני שיא שאינה מנוצלת בזמני שפל. לפיכך עושה חברת החשמל לישראל פעולות "לישר את הקו":[3]
- פעולות הסברה
- החברה יצאה בשנות השמונים של המאה העשרים במסע פרסום בכיכובה של השחקנית מרים פוקס ("אדון צ'יבוטרו") תחת הסיסמה: "חשמל לא בבת אחת" שקראה לפזר את הפעלת מכשירי החשמל על פני היממה. כאשר שוב הגיעה הצריכה למגבלת הייצור, בקיץ 2006, שוב פתחה החברה במסע הסברה דומה.
- תעריף תעו"ז
- תעו"ז (ראשי תיבות: תעריף עומס וזמן צריכה) הינו תעריף חשמל המשתנה בהתאם לזמן צריכת החשמל. הספק החשמל של צרכנים גדולים במשק נמדד לפי שעות היום והצרכן מחויב בחשבון החשמל בהתאם. גם צרכנים קטנים (ביתיים) רשאים להצטרף לשיטת חישוב זו ("תעו"ז ברירתי"). היממה מחולקת לשעות פסגה, גבע ושפל, המחיר המרבי (עבור צריכה בזמן פסגה בקיץ) גבוה בקרוב ל – 70% מהתעריף הכללי והמחיר המינימאלי (בזמן השפל בקיץ) הוא כרבע מהמחיר המרבי. מפעלים רבים מנצלים שיטה זו ומסיטים ייצור וצריכת אנרגיה לשעות הלילה (חישובים שנעשו מראים שלעתים תוספת עלות השכר בגין עבודת לילה היא שולית ביחס לחסכון בהוצאות החשמל). אפשרות אחרת היא אגירת אנרגיה בלילה וניצולה בשעות היום.
[עריכה] ייבוא אנרגיה חשמלית
נכון לשנת 2006 מדינת ישראל אינה מייבאת חשמל, אך יחד עם זאת קיימות כבר תכניות לייבוא חשמל ממדינות שכנות:
- יבוא חשמל מעקבה לאילת - התשתית החשמלית לחיבור הרשתות בעקבה ואילת כבר הוקמה, אך החיבור בפועל מתעכב.
- ייבוא חשמל דרך תורכיה - קיימת תוכנית לייבוא חשמל ממזרח אירופה דרך תורכיה (תורכיה תשמש רק תחנת מעבר, שכן תורכיה עצמה נזקקת כיום לייבוא חשמל) על ידי כבל תת ימי שיונח בין ישראל לתורכיה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר משרד התשתיות - משק החשמל בישראל
- הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל
- חברת החשמל - אתר רשמי.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ המקורות לנתונים הם: משרד התשתיות הלאומיות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (נתוני אנרגיה) ומשרד האנרגיה של ממשלת ארצות הברית
- ^ משרד התשתיות הלאומיות, מינהל החשמל, מדיניות חלוקת ואספקת חשמל מרוכזת (טיוטא), 4 ביוני 2006
- ^ פעולות אלה נעשות על ידי החברה ולא על ידי גופים ממשלתיים שכן החברה היא היצרן והספק כמעט הבלעדי של חשמל בארץ.
