נורית זרחי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נורית זרחי (נולדה ב-19 באוקטובר 1941, כ"ח בתשרי ה'תש"ב) משוררת וסופרת למבוגרים ולילדים.
נורית זרחי נולדה בירושלים, בת לסופר ישראל זרחי. בגיל שש התייתמה זרחי מאביה, ולמרות שהיא מייחסת את כישרונה הספרותי ואת פריון הכתיבה שלה אליו, היא טוענת ש"נולדתי וגדלתי בעצם ללא אב"[1]. לאחר מות אביה עברה זרחי לקיבוץ גבע שם גדלה כילדת חוץ. מאוחר יותר עברה לעין חרוד שם סיימה את לימודיה בתיכון.
לאחר שירותה הצבאי למדה בסמינר למורים, השתלמה במדעי הרוח באוניברסיטה העברית, ורכשה תואר ראשון בספרות ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.
זרחי פירסמה מספר רב של שירים וסיפורים בעיתוני ילדים, שימשה כעיתונאית בעיתון ידיעות אחרונות, ופרסמה מעל למאה ספרי ילדים, שירה, פרוזה ומחקר.
זרחי זכתה בפרסים ספרותיים רבים, בין השאר פרס אנדרסן, פרס ביאליק, ופרס ראש הממשלה.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ דברים שמוסרת חיה הופמן משיחה שערכה עם זרחי במאמר שכתבה על ישראל זרחי, "עגום העין ונדיב הקולמוס", ידיעות אחרונות, מוסף השבת, 1.12.06
[עריכה] לקריאה נוספת
- אילנה אלקד-להמן, לבדה היא אורגת, הוצאת כרמל, 2006.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- נורית זרחי בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- נורית זרחי, באתר המכון לתרגום ספרות עברית
- רשימת ספריה של נורית זרחי בבית הספרים הלאומי
- נורית זרחי באתר דףדף
- משיריה של נורית זרחי באתר "שירשת"
